"תן לאדם דג והוא ישבע ליום אחד. למד אותו לדוג והוא ישבע לכל חייו" (לאו טסו)

יום חמישי, 22 באפריל 2010

תובנות של ריצת בוקר


שלוש פעמים בשבוע אני לוקח את עצמי לריצת בוקר מרעננת של שמונה קילומטר. במהלך הריצה, אני חווה המון דברים (פיזית, מנטאלית ורגשית) ונדהם עד כמה הריצה הזו שלי היא ממש כמו החיים. מה שעולה בראשי במהלך הריצה, מה שאני מרגיש, מה שאני עושה זה ממש התהליך של חיי ושל חיי כולנו. אומרים שבמהלך פעילות גופנית אנו נעשים יצירתיים ולכן החלטתי להעלות על הכתב את כל אשר עובר על ליבי, על גופי ועל מוחי במהלך הריצה. בחרתי לנתח מס' נקודות בולטות בתהליך הריצה שלי ו"להשליכם" על החיים.

להלן תובנות ריצת הבוקר שלי:

1. "אפקט הפרפר" – שינוי גדול מתחיל בשינוי קטן והרבה סבלנות – האדם הוא יצור צומח. יותר מדויק להגיד הוא כי האדם הוא יצור שמטרתו ושאיפתו הנצחית הינה לצמוח. לצמוח מבחינה פיזית, רגשית, תודעתית. כמו עץ השדה, גם האדם צומח עד לנקודה שבה הוא מתחיל לנבול, להירקב. כלל חשוב: מה שמפסיק לצמוח – מתחיל לנבול! אם נשכיל להבין כי אנחנו יצור השואף לצמיחה נוכל ליישם בחיינו את "אפקט הפרפר". אפקט הפרפר הינה ביטוי מתחום תורת הכאוס האומרת כי: משק כנפיים של פרפר בקצה אחד של העולם יכול להניע תהליך במזג האוויר שיגרום להוריקן בצדו האחר של העולם. על מנת ליישם את תיאוריית אפקט הפרפר אנו צריכים להבין כי כל שינוי שנבקש ליצור בחיינו, חייב להתחיל בשינויים קטנים מאוד. מכיוון שאנו יצורים בעלי שאיפה לצמוח, כל שינוי קטן, יוביל בעצמו לעוד שינוי ולאחריו לעוד שינוי עד שלבסוף יגיע שינוי גדול ועצום. אז איך זה מתחבר לריצת הבוקר? ובכן, כשאני התחלתי לרוץ, התחלתי בעצם בהליכה. קצרה. של רבע שעה. ההליכה הזו אתגרה אותי למס' ימים ולאחר מכן הרגשתי כי יש מקום להוסיף עוד זמן להליכה. ההליכה הפכה להיות הליכה של חצי שעה ולאחר מכן כבר הלכתי שעה. כעבור מספר פעמים החלטתי כי אתחיל כל הליכה בחמש דקות ריצה ואז אמשיך ללכת. מכאן נבנתה ריצת הבוקר שלי ולאחר כחודשיים מצאתי את עצמי רץ חמישה קילומטר עד מצבי הנוכחי. הגוף שלנו רוצה לצמוח – הוא מקבל את השינוי, מתרגל אליו ואז מבקש שוב לצמוח מעליו. כל מה שאני אומר בעניין זה הוא שאם אתם רוצים ליצור שינוי, פיזי, מנטאלי, נפשי, תתחילו בשינויים הקטנים. השאר כבר ייבנה עם תהליך הצמיחה.


2. דע את מטרתך ואת דרכך – כשאני יוצא לריצת הבוקר שלי אני יודע בדיוק מה אני רוצה (לרוץ שמונה קילומטר) ואיך אני רוצה (מהו המסלול בו ארוץ היום). לעתים אני מתכנן מסלול קל יותר (שטוח) או מסלול מאתגר יותר (עם עליות בדרך). הדבר החשוב הוא שאני יודע בדיוק מה אני רוצה להשיג בריצה ויותר חשוב מכך, יש לי תכנית ודרך כיצד לעשות זאת. הסיבה שחשוב לי לדעת מה אני רוצה ואיך אני הולך לפעול בכדי להשיג זאת, טמונה ביכולת ההתמדה שלי במשימה. כאשר אני אצא לרוץ מבלי לדעת כמה אני רוצה לרוץ או מה מטרתי או איך אני הולך לעשות זאת (מה המסלול) אני עלול ללכת "לאיבוד" בין סבך הקשיים והתירוצים שעלולים לעלות לי במהלך הריצה (על תירוצים במאמר אחר – תרצת נפוצה). אני אמצא את עצמי מבולבל וקרוב לוודאי שבסופו של דבר לא אשיג את מה שבאמת ארצה. דמיינו את עצמכם יוצאים לדרך חדשה מבלי לדעת מה אתם באמת רוצים ומבלי לדעת כיצד אתם הולכים לפעול בכדי להשיג זאת. מה תהיה התוצאה? חשיבות הצבת המטרות, היעדים וכן כיצד להשיגם היא בדיוק ההבדל שבין הצלחה לכישלון, שבין התמדה לאורך הדרך או ויתור.


3. לא לקבל החלטות ברגעים הקשים – כאשר אני מתכנן את מסלול הריצה שלי, אני יודע מתי צפוי לי קושי. מתי תהיה עלייה קשה שתדרוש המון מאמץ מצדי וכן מתי תהיה ירידה שתאפשר לי לנשום טוב ולאגור חזרה את כוחותיי. כאשר אני יודע מהי מטרתי ומהי הדרך אליה, אני מבין כי אסור לי לקבל החלטות הנוגעות למטרותיי ברגעים הקשים. כלומר, כאשר אני מגיע לעלייה המתישה קופצות מייד המחשבות שאומרות: "היום זה קשה מתמיד, אולי תפסיק ותתחיל ללכת" וכו'. אני יודע כי ברגעים הקשים של העלייה עליי לחשוב על הירידה ועל כמה אהיה מרוצה להגיע אליה. אני עסוק בלאגור את כוחותיי לטובת העלייה הקשה תוך ידיעה מה אני רוצה ולאן אני אגיע, במקום לבזבז את כוחותיי במחשבות מתישות ומאיימות. בחיים, לא תמיד אנו יכולים לצפות את הקשיים שבדרך. אך עלינו להבטיח לעצמנו, כי ברגע שקבענו דרך ומטרה שום קושי לא יסיט אותנו ממטרותינו. ברגעים הקשים עלינו להתרכז בקושי ולהתמודד עימו ולא לשנות בעקבותיו את המטרות שתכננו מלכתחילה. כאשר נראה את הקושי כחלק מהדרך ונלמד לקבל אותו, כבר התגברנו עליו.


4. כאן ועכשיו – אני יודע מה אני רוצה ואני יודע איך לעשות זאת. כל מה שחשוב לי כרגע הוא פשוט לרוץ. עליי להיות ממוקד בנשימות שלי, להיות קשוב לגוף שלי. עליי לפקוח את עיניי ולראות את הדרך, להרגיש אותה. אין לי טעם להביט לאחור – זה לא יקדם אותי לשום מקום. נהפוך הוא, אם אביט לאחור תוך כדי ריצה, אני עלול להתרסק לרצפה..המבט לאחור מעכב במקרה הטוב ומרסק אותך במקרה הרע. מצד שני, אם אסתכל כמה שיותר קדימה שאני יכול אני עשוי לראות את העליות שמחכות לי ולהתחיל לחשוש מכך ולהרגיש לא בטוח לגביי כוחותיי היום. לכן, אני בוחר לרוץ וליהנות מכל צעד וצעד שבדרך. על כל נשימה שאני לוקח אליי ומחזיר בחזרה לעולם אני אומר תודה. אני מביט קדימה מהמקום שלי שהוא כאן ועכשיו! האם אתם פועלים מהמקום הזה שנקרא כאן ועכשיו? העבר – טומן בחובו לעיתים כעס, עצב או שנאה. העתיד – טומן בחובו לעיתים חוסר וודאות ופחד. כשאתה יודע את דרכך ומה אתה רוצה, פעל מכאן ועכשיו – אל תפעל מהעבר או מהעתיד, פשוט תהיה!



בהצלחה!!!

רז אוחנה – מאמן אישי ועסקי
אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום שלישי, 13 באפריל 2010

5 סיבות שיעשו את היום הזה (וכל אחד מהימים הבאים אחריו) ליום המדהים ביותר בחייכם


באחד הבקרים האחרונים שמעתי דבר שזעזע אותי עד מאוד. באחת מתכניות הבוקר, באחד הערוצים המסחריים, פתחו שני מנחי התכנית בהקראת 5 סיבות שיעשו את היום הזה יום טוב עבורנו הצופים. עוד הסתבר לי, כי זוהי פינה באותה תכנית.
"אוקי, אז מה כל כך מזעזע בזה?" אתם וודאי שואלים.
כמובן שמייד אענה על כך, אך ראשית, אני חייב לציין כי אין לי כל טענות למנחי התכנית, מפיקיה ואף לא לבעלי הערוץ. אני מעלה את העניין מכיוון שלדעתי הוא נובע מחוסר מודעות מוחלט (לפחות כך אני מקווה) להשלכותיו ומכיוון שאני מוצא אותו חשוב לאין ערוך בכל הנוגע להתפתחות אישית שלי, שלך ושל כל אחד ואחת מאיתנו.

אז מה זעזע אותי?

הדבר שזעזע אותי הייתה העובדה כי מנחי התכנית מציינים בעבורנו בפינה יומית זו, 5 דברים ואירועים חיצוניים שקורים או שיקרו היום בארץ או בעולם ואני אמור בתור הצופה "לשאוב" מהם את שמחת היום שלי. כלומר, פינה זו בתכנית ממש נותנת תוקף למה שקורה לנו בחיינו, כאשר אנו תולים את האושר שלנו, את השמחה שלנו, את השלווה שלנו ואת הסיפוק שלנו במשהו או במישהו אחר. אנו נותנים תוקף למרוץ המטורף שלנו אחר האושר באמצעות התניה עם עולמנו החיצוני. "אם וכש-דבר יקרה" אומר האדם, "או אז, אני אהיה המאושר באדם!!!"
דברים קורים בארץ ובעולם כל הזמן. חלקם טובים ומשמחים וחלקם קשים ועצובים. אנחנו כואבים ושמחים עם הסובב אותנו, אך האם באמת רק מה שקורה שם בחוץ מנהל את חייכנו?
אז זהו – שלא, לא, לא ולא!!! (וסליחה על הצעקות...)

את הדבר הבסיסי הזה שאני מדבר עליו יכול להבין רק אותו אדם שיודע שהוא ורק הוא היוצר של חייו. כאשר אדם יודע זאת, הוא מבין שאת מה שהוא כבר באמת צריך – יש לו.

לכן, הרשו לי לתת לכם את 5 הסיבות שלי שיעשו בעבורכם את היום הזה (ואת כל אחד מהימים הבאים אחריו) ליום המדהים ביותר בחייכם (והפנייה היא אישית לכל אחד ואחת מכם):

1. אתה חי! – את זה לא תשמע בכותרות תכניות הבוקר, לא בחדשות וגם לא תקרא בשום עיתון. אתה חי! וכל עוד בורכת במתנת הנשימה, אין דבר יותר נפלא מזה בעולם כולו. כשהגעת לעולם, כל מה שעניין את הוריך זה האם אתה נושם. לא חשוב צבע עינייך ולא חשוב מראך. עם הגיעו של אדם לערש דווי, כל מה שחשוב לאוהביו וקרוביו זה האם הוא נושם. לא חשוב כרגע דבר מעבר לכך. ובין שתי נקודות – אתה חי ונושם. הבט על חייך כפי שלא עשית מעולם, זה פשוט נפלא!!!

2. אתה יכול לבחור – כנס, שב על הכסא והתרווח. ברוך הבא למסעדה העשירה והמפנקת ביותר בעולם. מסעדת החיים. קח את התפריט, תראה כמה מנות ראשונות, כמה עיקריות והקינוחים... רק בחר. החיים מציעים לך תפריט אינסופי של טעמים, התנסויות, חוויות, יצירות. אתה הסועד, בחר ואכול. לא טעים? כאן תמיד ניתן להחליף, אין וויכוחים. למה להמשיך ולאכול את האוכל שלא טעים לך? עשה היום את הבחירות שלך. לא טעים? בקש להחליף. זה נפלא!!!

3. אתה יכול לחלום – "חלומות הם טיפשיים רק עבור אלו שלא חולמים" – מהו החלום הכי גדול שלך? מהי השאיפה והכמיהה הכי סודית שלך? מותר לך לחלום, מותר לך לראות את עצמך במקומות בהם אתה רוצה להיות. תן תוקף לחלום שלך. כתוב אותו בגדול, חייה את החלום שלך עכשיו! אם צריך, תתחיל לעבוד קשה בשבילו, עכשיו! אני יכול להבטיח לך דבר אחד: אם יש לך חלום, יש לך חיים.

4. אתה יכול לשמוח – שמחה היא מטרת החיים. בתוך תוכך היא רוקדת, השמחה האינסופית של החיים. זו שמצויה בכל אחד ואחת מאיתנו ומחכה שתגלה אותה. אתה לא צריך לחפש אותה בחוץ, היא כבר כאן, היא איתך מהיום שנולדת. שב עם עצמך 10 דקות ביום. לבד. שב בנוח ועצום את עיניך. הקשב לנשימות שלך, תן לאותה שמחה להציף אותך. 10 דקות ביום, כל יום – זה עובד!

5. אתה יכול לאהוב – אהבה, כמו השמחה, מניעה את עולמנו. התחל באהבה שלך עם עצמך. קבל את עצמך כמי שאתה כי אתה מיוחד כאין כמותך! זכור: לעולם אל תיתן לדעתו של אדם אחר עליך להפוך למציאות שלך. אהוב את עצמך ללא תנאים ורק כך תוכל לאהוב את האחר.

אז, שיהיו לכם חיים נפלאים!!!

באהבה ענקית!!!

רז אוחנה – מאמן אישי ועסקי
אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום ראשון, 11 באפריל 2010

תרצת נפוצה - האם אתם חולים?


היא נמצאת בכל מקום ובכל אחד ואחת מאיתנו. בחלקנו היא רדומה וברובנו היא מתפרצת בכל יום מחדש בעוצמות שונות. היא הרסנית, משתקת וקטלנית והכי נורא זה שקשה מאוד לחולה בה לאבחן אותה בעצמו ולדעת שהוא נגוע.
הכירו את מחלת התרצת הנפוצה.
במאמר זה אסקור עבורכם הקוראים את מאפייניה וסממניה של המחלה הקשה הזו ואאפשר לכם לבדוק אם אתם עצמכם נגועים בה. לסיום, אעביר לכם את שלושת השלבים להתמודדות עם המחלה ואף אסייע בידכם להגיע באמצעות אותם שלבים להחלמה מלאה ממנה.
אז מהי מחלת התרצת הנפוצה ומהם מאפייניה העיקריים?
מחלת התרצת הנפוצה הינה מחלה אשר גורמת לחולה בה לספר כל היום סיפורים ותירוצים לעצמו ולסביבתו על למה דברים לא עובדים לו בחייו ולמה אף פעם לא יעבדו, למה לא כדאי לו לנסות דברים מסוימים ולמה אין הוא מנסה ומעז לשנות בחייו את הדברים שכל כך היה רוצה לשנות. החולה במחלת התרצת מצדיק ומתרץ את מעשיו ואת התנהלותו על אף שהיא פוגעת בו, באה על חשבונו ומרחיקה אותו ממטרותיו.
במילים אחרות, מחלת התרצת מאפשרת לחולה בה להישאר במצב סטטי ביחס לחייו ושומרת על איזור הנוחות של החולה כאזור המחייה שלו. המחלה מאפשרת לחולה להרגיש טוב עם העובדה שהוא נשאר באזור הנוחות שלו (וכולנו מבקשים להרגיש טוב בחיינו). בשורה התחתונה, תוצאות המחלה מתבטאות כאמור בשיתוק קשה, תסכול ומירמור של החולה מבלי להבין מדוע חייו נראים כפי שהם נראים.
אחת מתופעות הלוואי השכיחות ביותר של המחלה הינה הקורבנות. האדם החולה בתרצת נוטה לפתח דפוס התנהלות קורבני ("אכלו לי, שתו לי") אשר נוטה להאשים את הסביבה במה שקורה בחייו ומסיר מעצמו כל אחריות אישית.
נשמע קשה נכון? בואו נדון במס' סוגי התרצת הנפוצים יותר:
1. תרצת הזמנים – מניפולציות שונות שהחולה מבצע בזמנו בכדי להצדיק ולתרץ את התנהלותו. מאפיינים סוג זה של תרצת משפטים כגון: "אין לי זמן", "אני לחוץ מדי בתקופה הקרובה/האחרונה", "זה דורש יותר מדי זמן", "אעשה זאת מחר/בעוד חודש/בעוד שנה" וכו'.
2. תרצת האינטליגנציה – מניפולציות שונות שהחולה מבצע על רמת השכלתו בכדי להצדיק את התנהלותו. משפטים מאפיינים: "אני לא חכם מספיק בשביל לטפל במצב זה", "אין לי את ההשכלה האקדמאית עבור תפקיד זה", "אין לי את הידע הנדרש עבור פתיחת עסק מסוג זה", "עליי ללמוד קודם בשביל שאוכל להתחיל לעשות זאת" וכו'.
3. תרצת הבריאות - מניפולציות שונות שהחולה מבצע אודות מצבו הרפואי/פיזי בכדי להצדיק את התנהלותו. משפטים מאפיינים: "הגב לא מאפשר לי לעשות זאת", "צריך יותר כוח בשביל לעשות זאת" וכו'.
4. צדקת הגילאים - מניפולציות שונות שהחולה מבצע אודות גילו בכדי להצדיק את התנהלותו. משפטים מאפיינים: "אני צעיר מדי בשביל זה / אני מבוגר מדי בשביל זה" וכו'.
ישנם כמובן עוד סוגים שונים ורבים של תרצת אך אני בחרתי להעלות את ארבעת הסוגים הנפוצים יותר בעיניי.

איך אדע אם אני נגוע במחלה?
האם אתם חולים בצדקת? קרוב לוודאי שכן... כל אדם חולה במחלה זו ברמה כזו או אחרת.
איך נאבחן אם אנחנו חולים?
הדרך לאבחון הינה פשוטה מאוד, ראשית שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

1. האם אתה נוהג לדחות דברים שתכננת לעשות באופן קבוע וסדיר?
2. האם אתה חש שיכולת להשיג תוצאות טובות יותר בתחומים השונים של חייך? (זוגיות, עבודה, מצב כלכלי, חברים, בריאות ועוד...)
3. האם אתה נוהג להציב לעצמך מטרות לאט ולשנות אותן מהר?
4. האם אתה יודע מה אתה לא רוצה בחייך אך לא יודע מה אתה רוצה?
5. האם אתה יודע מה אתה רוצה בחייך אך לא עושה דבר או לא עושה מספיק בשביל זה?
אם אחת מהתשובות לשאלות אלו היא כן, אזי אתה נגוע בתרצת נפוצה. רמת החומרה של המחלה תתאפיין בכמה תשובות כן ענית בשילוב עם כמה סיפורים, הצדקות ותירוצים יהיו לך לכל תשובה. כלומר, לכל שאלה שענית עליה כן, שאל את השאלה למה? ולאחריה את רשימת כל הסיפורים. כך תדע עד כמה קשה אתה נגוע.
אז איך מחלימים?
האבסורד הוא שהטיפול ותהליך ההחלמה במחלת התרצת הינו קל ביותר, מה שקשה הוא האבחון וההכרה של החולה שהוא אכן חולה במחלה זו. אם אתה כנה וישר עם עצמך ואבחנת בחלק הקודם כי אתה נגוע עשית כבר את רוב תהליך ההחלמה. בכדי להחלים באופן טוטאלי עלייך להציף תמיד בתודעתך את התרצת ומאפייניה, עליך להחליט כי אתה חדל מן ההרגל לספר ולתרץ את התנהלותך וגם אם זה קורה עלייך להיות מודע לכך ולשנות את גישתך.
להלן שלושת שלבי ההחלמה והטיפול:
1. הכר במחלתך – השלב החשוב ביותר הוא זיהוי המחלה ואפיון רמתה (בוצע בשלב קודם של המאמר).
2. דע את תירוציך – התחל בכך שמעתה בכל פעם שהתרצת מתפרצת תהייה מודע לה ותמנע את התפרצותה. למשל, להבא כשתשאל מדוע לא עשית דבר מסוים בעבודה, גם אם תתפרץ התרצת ותענה "כי לא היה לי זמן", הייה מודע לתשובה ואמור לעצמך כי אם היית באמת מתאמץ ומחויב לכך, היית מוצא את הזמן לכך. בתחילה זה ייראה לך מלאכותי אך עם התרגול והזמן זה יעלים את תסמיני המחלה.
3. קח אחריות – הבן כי רק אתה הוא היוצר של חייך. אין אדם בעולם זה אשר יוכל לנתב את חייך כפי שאתה יכול וצריך לעשות זאת. קח אחריות והסר אותה מסביבתך. כאשר אדם לוקח אחריות מלאה על חייו התרצת נעלמת כלא הייתה מעולם!!!


בהצלחה!!!

רז אוחנה – מאמן אישי ועסקי
אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום חמישי, 1 באפריל 2010

ננסי אטקוף - על המדע המפתיע של האושר (הרצאה)

כולנו רצים אחר האושר הנכסף...
כולנו רוצים להיות מאושרים יותר בחיינו. ננסי אטקוף מחדשת לנו מעט על מדע האושר.
שווה צפייה!!!