"תן לאדם דג והוא ישבע ליום אחד. למד אותו לדוג והוא ישבע לכל חייו" (לאו טסו)

יום רביעי, 30 במרץ 2011

מהי ברירת המחדל שלך?


ברירת מחדל. האם המושג הזה נשמע לך מוכר? בדר"כ אנחנו נתקלים בו כאשר אנחנו יושבים מול המחשב שלנו ובכל פעם כשתוכנה חדשה מותקנת עליו, אנחנו נשאלים האם נרצה שתוכנה זו תהייה תוכנת ברירת המחדל שלנו לטיפול בעניין מסויים (דפדפן אינטרנט, נגן וידאו או אודיו, אנטי וירוס וכו'). אנחנו גם נתקלים במושג זה כאשר אנחנו מבקשים לשנות הגדרות כאלו ואחרות במחשב שלנו או במכשיר הנייד שלנו ומקבלים אזהרה כמו: "זהירות! הינך עומד לשנות את הגדרות ברירת המחדל! האם אתה בטוח כי ברצונך להמשיך?" או בהקשר נוסף, לעיתים ניתקל באפשרות של שחזור הגדרות להגדרות ברירת המחדל. ברירות המחדל הן גם פעולות שהמחשב שלנו יודע לעשות באופן אוטומאטי על סמך הגדרות שניתנו לו מראש (בטח ניתקלת בשאלה כמו: "האם תרצה שפעולה זו תהייה פעולת ברירת המחדל עבור כל המקרים הבאים?)

אז מהי בעצם ברירת מחדל?

על פי הויקיפדיה, ברירת מחדל בהקשר של תוכנה ואלקטרוניקה היא: "הפעולה הננקטת על ידי התוכנה או המכשיר כאשר לא ננקטה כל פעולה, בהקשר מסוים, על ידי המשתמש. מטרתה של ברירת המחדל לעשות את התפעול פשוט יותר, ולכן לברירת המחדל נבחרת האפשרות הקולעת לטעמם של מרבית המשתמשים".
בשלב הזה ייתכן ומתעוררת בך השאלה: "אוקיי רז, אז הבהרת לי כמו שצריך מהי פונקציית ברירת המחדל במחשב שלי, אבל איך כל זה קשור לתהליך פריצת הדרך שלי?"

ובכן, זה קשור עד מאוד מכיוון שהמאמר הזה עוסק ישירות בך ובתהליך פריצת הדרך שלך!
אמנם נכון הדבר כי אין מאמר זה מתכוון לעסוק בתוכנות כפי שאנו מכירים אותן מעולם המחשבים והאלקטרוניקה, אך הוא בהחלט מתכוון לעסוק בתוכנה המורכבת והמשוכללת ביותר עלי אדמות והיא - התוכנה האנושית! התוכנה שמנהלת את חיינו ואת התוצאות של כל אחד ואחת מאיתנו.

ברירת המחדל שאני מדבר עליה היא למעשה אוסף ההרגלים של כל אחד ואחת מאיתנו. אותם הרגלים שמנהלים את חיינו באופן אוטומאטי ומובילים אותנו להשיג שוב ושוב את אותן התוצאות בחיינו, בין אם אנחנו מסופקים מהן ובין אם לאו. אוסף ההרגלים שלנו הם למעשה אחד המרכיבים החשובים של מערכת ההפעלה הראשית שלנו – הפרדיגמה (שעליה כתבתי במאמר אחר – "הכר את הפרדיגמה – ערכת הנושא שלך".

אם ננסה לדמיין מצב שבו מהרגע שהדלקנו את המחשב, הוא היה שואל אותנו לפני כל צעד מה עליו לעשות (איך לפתוח את המסך, באיזה גודל, באיזה צבע, באיזה גופן, באיזה דפדפן, באיזה תכנת אנטי וירוס להשתמש וכו'), היינו בוודאי מאבדים את העשתונות. למעשה, ישנה חשיבות רבה לקיומן של הגדרות ברירת המחדל מכיוון שהן מאפשרות תפקוד שוטף של המערכות השונות מבלי שאנו המפעילים והמשתמשים נצטרך לתת את הדעת על כל דבר ודבר שקורה בזמן נתון. למעשה, התפקיד שלנו כמפעילי המערכת הוא להיות ממוקדים במה שאנחנו כרגע מנסים ליצור ולהסתמך על שאר הגדרות המערכת (ברירות המחדל) שיתפקדו גם בלעדינו ויאפשרו לנו התנהלות רציפה ותקינה.

אך מה קורה כשחלק מההגדרות כבר לא רלבנטיות עבורינו? ובכן, כאן ישנן שתי אופציות: האחת, להמשיך ולנסות לפעול למרות הגדרות המערכת הקיימות ולגלות בכל פעם שאיננו מצליחים ליצור את מה שאנחנו רוצים ואילו השנייה, להגדיר מחדש את הגדרות ברירות המחדל, כך שיאפשרו לנו להמשיך ולהתמקד במה שאנחנו כרגע רוצים ליצור ויתמכו בתהליך.

לדוגמה: נניח שאני עובד במחשב שלי עם נגן וידאו מסויים. ונניח שהנגן יודע לפתוח סוגים שונים של קבצים. כל עוד אני פותח קבצים שהנגן שלי מכיר (הוא נגן ברירת המחדל שלי), הכל בסדר, נכון? אך מה קורה אם פתאום אני מנסה לפתוח קובץ שהנגן שלי לא מזהה או לא תומך בו?

כל עוד אנסה לפתוח את הקובץ עם אותו הנגן, אגיע לאותה התוצאה. אך אם אתערב ואשנה את הגדרות ברירת המחדל, ואגדיר נגן חלופי שיפתח את הקובץ הזה, נפתרה כל הבעיה. למעשה, מה ששינה את התוצאה הייתה התערבות מודעת שלי (המשתמש המפעיל) והגדרה מחדש של ההוראות שניתנו לתוכנת ההפעלה.

אז איך זה עובד אצלנו? בדיוק אותו הדבר.

אם נחזור שוב להגדרה של הויקיפדיה לברירת המחדל, נראה שמדובר בפעולה שננקטת ע"י התוכנה, על סמך ההגדרות הקיימות שלה, כאשר לא ננקטת פעולה יזומה מצד המשתמש.

לכולנו הרגלים שונים ומשונים, בתחומי חיינו השונים שמנהלים את חיינו (וכפי שהבנו – עצם קיומם חשוב!), אך מה קורה שחלק מההרגלים הללו לא מקדמים אותנו לעבר התוצאות שאנחנו רוצים? מה קורה שכשאני רוצה ליצור תוצאה שהיא ירידה במשקל של עשרה ק"ג, עדיין מנהלים אותי הרגלים של תזונה לא נכונה, רביצה מול הטלביזיה וחוסר פעילות ספורטיבית? – התשובה: כדי לשנות את התוצאות אני צריך להגדיר מחדש את הגדרות ברירת המחדל.

איך עושים את זה?

לכולנו יש שכל מודע ושכל לא מודע. השכל הלא מודע אחראי לכ- 96%-98% מההתנהלות שלנו ושל כל מה שקורה בגופנו, זהו גם החלק שההרגלים שלנו יושבים בו. ההרגלים שלנו הן פעולות לא מודעות שאנו מבצעים כברירת מחדל, כשאין התערבות מודעת של המשתמש (כמו בתוכנות המחשב). השכל המודע הוא השכל שבו נמצאת היכולת המודעת שלנו לבחור מה לחשוב וכתוצאה מכך, מה להרגיש ומה לעשות. זהו החלק שמאפשר לנו את השינוי בהגדרות ברירות המחדל שלנו. זהו החלק שאנחנו צריכים לעבוד איתו יותר כדי להתחיל וליצור את התוצאות שאנחנו באמת רוצים!

אז, מהן ברירות המחדל שלך? בכל תחומי חייך? איך נראה היום שלך? איך נראה הבוקר שלך? איך נראית התזונה שלך? איך נראית ההתנהלות הפיננסית שלך? איך נראית הזוגיות שלך? איך נראות מערכות היחסים שלך?

אני קורא לך להתחיל ולחשוב על הדברים שתמיד רצית ושתמיד חלמת עליהם ולאחר מכן לשאול את עצמך: האם הגדרות ברירות המחדל שלי מאפשרות לי להתקדם לשם? אם התשובה הכנה שלך עם עצמך היא כן, אני מציע לך להמשיך והתנהל באותה הדרך. אם התשובה שלך היא לא, יש לך בהחלט מה לעשות עם זה!


רז אוחנה – מאמן אישי ומנחה קבוצות להתפתחות והעצמה אישית ועסקית
אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום רביעי, 23 במרץ 2011

איזה מזל!?!?

"איזה מזל נאחס!", "אין לי מזל היום", "אם רק היה לי יותר מזל בחיים!", "היה לו מזל שזה הצליח"

כולנו מוצאים את עצמנו שומעים או אומרים מדי פעם משפטים מסוג אלה. כולנו גם מדברים על המזל ועל חלקו הכל כך משמעותי בחיינו וכן על השפעתו הרבה על התוצאות של כל אחד ואחת מאיתנו.


חלקנו מאמינים כי המזל של כל אדם קבוע מראש (יש מי שיש לו יותר ויש מי שיש לו פחות אם בכלל) וחלקנו מאמינים כי המזל הוא דבר טוב או רע שפוגש אותנו במקרה או שלא במקרה במהלך חיינו.

על פי הויקיפדיה, מזל הוא: "כינוי למאורעות המתרחשים באופן אקראי, מבלי שלאדם תהיה שליטה על התרחשותם."

כך או כך, נראה שרובנו מאמינים שהמזל הוא אינו עניין שתלוי בנו וכי אין יותר מדי מה לעשות איתו חוץ מאשר להשלים איתו ועם מה שהוא מכתיב לנו.

אך האם כך באמת הדברים? האם לא ניתן פשוט להתייחס להגדרת הויקיפדיה כהגדרתן של מה שאנחנו מכנים הנסיבות? כמה מהדברים שקורים לנו בחיינו מתרחשים באופן אקראי ואינם באמת בשליטתנו? התשובה: ה מ ו ן !!! אך האם ההתייחסות לכל מאורע כזה צריכה להיות כהתייחסות למזל?

ובכן, הרשו לי להציע לכם זווית ראייה נוספת על עניין המזל.

הפילוסוף סנקה אמר כי: "המזל הוא מה שקורה כשהמוכנות פוגשת הזדמנות". כלומר, מזל בא לידי ביטוי באמצעות כך שאדם היה מוכן לאפשרות מסויימת או להזדמנות מסויימת וכשהיא הופיעה בחייו, הוא ידע לזהות אותה ולהשתמש בה (ואז היינו קוראים לזה מזל טוב) או שלא היה מוכן ולא ידע לזהות אותה ולהשתמש בה (ואז היינו קוראים לזה חוסר מזל או אולי מזל רע).

על פי הגישה הזו, אנו יכולים להתייחס למזל כאל דבר שלגמרי תלוי בנו. המזל הוא מה שאנחנו נבחר לעשות עם הנסיבות והאפשרויות הקיימות. ככל שנהיה יותר ממוקדים במה שאנחנו באמת רוצים ובחיפושים אחר הדרכים להגיע לשם, כך נהיה יותר מודעים לאפשרויות ולהזדמנויות להגיע לשם. אדם "בר – מזל" הוא למעשה מי שמוכן להזדמנות מתוך כך שהוא מודע לעצמו ולרצונותיו ושמשכיל לזהות את ההזדמנות ולהשתמש בה.

נפוליאון היל כתב בהקשר זה, בספרו "חשוב והתעשר": "בהגיע ההזדמנות, היא הופיעה בצורה ובכיוון שונים מאלו שציפה להם. זהו אחד מתעלולי ההזדמנות. יש לה ההרגל הערמומי להתגנב מהדלת האחורית, ולעיתים
קרובות היא באה מחופשת לפורענות או למפלה זמנית. ייתכן וזו הסיבה שרבים אינם מבחינים בה."

על פי תפיסתי, כל אדם ואדם באשר הוא, נולד למרחב של אינסוף אפשרויות והזדמנויות להגשים את ייעודו בחיים. עבור כל אדם נמצאות האפשרויות וההזדמנויות הללו כל הזמן, בכל מקום, אך מעטים האנשים שמבחינים בהן. המזל הוא למעשה המוכנות שלנו לפגוש ולזהות את אותן ההזדמנויות ולהשתמש בהן.

להיות מוכן זה להיות מודע, להיות מוכן זה להיות בתדר הנכון של המחשבה על מה אני באמת רוצה בחיי!
אני מאמין כי אין אדם שאין לו מזל בחיים, יש אדם שלא מוכן להזדמנויות ולאפשרויות שקיימות בעבורו.

הנה הדרך החדשה שאני מציע לכם להתחיל ולהתייחס דרכה למונח מזל:
מוכנות
זוכה
להזדמנות
לפני מספר חודשים קראתי ספר מקסים בשם "סוד המזל הטוב". בספר זה מתואר סיפורם של שני חברי ילדות שנפגשים בפארק לאחר יותר מחמישים שנה שלא התראו. אחד החברים מספר לשני על סיפור – אגדה ששמע מסבו בהיותו ילד קטן שהשפיע רבות על חייו ותרם להצלחתו הרבה. הסיפור היה הסיפור על "סוד המזל הטוב" וכיצד כל אדם יכול ליצור לעצמו את המזל הטוב בחייו.

מוסר ההשכל העיקרי של הספר היה שיצירת המזל הטוב בחיים, כרוכה ביצירת התנאים ולכן זה תלוי רק בנו (יצירת התנאים = להיות מוכן). עוד אומר לנו הספר כי המזל הטוב יפקוד אותנו אם ניצור את התנאים לניצול ההזדמנות, אבל להזדמנות עצמה אין כל קשר למזל או ליד המקרה: היא קיימת תמיד.

שאלו את עצמכם:

האם אדם שזכה בלוטו הוא אדם שיש לו מזל? ומה אם הזכייה (סליחה על הביטוי) "דפקה" לו את החיים? (מחקרים רבים מראים כי אנשים שזכו בזכיות גדולות מצאו את עצמם זמן לא רב לאחר מכן מרוששים, מתוסכלים ובמצב הרבה יותר גרוע מאשר היו מלכתחילה)

האם זה שאני חליתי בסרטן לפני שש שנים אומר שהיה לי מזל רע? ומה אם המחלה הביאה אותי למקום שבו אני נמצא היום?

אני מאמין שהמסקנה העיקרית שתוכלו להגיע אליה כתוצאה מקריאת המאמר הזה היא שהמזל שלכם תלוי רק בכם! הנסיבות, ההזדמנויות והאפשרויות תמיד נמצאות כאן, אך מה שיקבע אם אתם ברי מזל זה רק מה שאתם תבחרו לעשות עימן!

ולסיום, הרשו לי להציע ציטוט נוסף שאני מאוד אוהב:" המזל נועד לאלה שחושבים שאינם יכולים לשנות דבר בחיים" 

מאחל לכם המון הצלחה והמון מזל טוב!

רז אוחנה