"תן לאדם דג והוא ישבע ליום אחד. למד אותו לדוג והוא ישבע לכל חייו" (לאו טסו)

יום רביעי, 28 ביולי 2010

לכל שאלה תשובה

היי,

ברצוני לחשוף אתכם לתובנה גדולה ולכלי עוצמתי שבאמצעותם תוכלו להחזיר לידיכם את השליטה על מצבכם המנטאלי והרגשי בכל רגע נתון בחייך ומכאן כמובן להשפיע על אופן העשייה שלכם ועל התוצאות שלכם. בכל תחום, בכל מצב, בכל מערכת יחסים.

נשמע מבטיח נכון? אכן כך, מבטיח ומקיים!

אז בואו נבחן תחילה את תהליך יצירת התוצאות שלנו בחיינו ונתחיל ברשותכם מהסוף להתחלה. בסוף יש לנו את התוצאות שלנו. התוצאות שלנו נכון לעכשיו בתחומים השונים של חיינו. ומה קדם לתוצאות שלנו? מה בעצם הביא לתוצאות שלנו? נכון, הפעולות שלנו, העשייה שלנו. ומה קדם לעשייה שלנו? נכון, המצב הרגשי שלנו, הרגשות שלנו (כן, אנחנו יצורים רגשיים הפועלים מתוך רגש) ומה קדם לרגשות? שוב נכון, המחשבות שלנו. אך רגע, מה זה שקדם למחשבות שלנו? אהה, אלו הן השאלות שאנחנו שואלים בחיים.

אז במאמר זה אני רוצה לדבר איתכם על שאלות. למעשה, אני רוצה לדבר איתכם על השאלות שאתם שואלים בחייכם.

אך עוד לפני כן, שאלה. מה קדם למה, השאלה או התשובה? (אגב, היום כבר מדענים הצליחו להוכיח כי התרנגולת קדמה לביצה – לא כל כך קשור אבל הרגשתי צורך לכתוב את זה) ובכן, לכל שאלה תשובה אך האם לכל תשובה שאלה? אני מאמין כי השאלה קדמה לתשובה מכיוון שכל תשובה שניתן על משהו חייבת לענות על שאלה שנשאלה לפני כן (זה יכול להיות דיון פילוסופי מעמיק בפני עצמו, לא נעסוק בו כעת)

רבים מכירים את המודל הבא ליצירת תוצאות (זהו בעצם המודל שתיארנו עד כה):

מחשבה - רגש - פעולה - תוצאה

המודל הזה מתאר בעצם את מה שדיברתי עליו ממש מקודם. המחשבות שנעלה בראשנו יעוררו רגשות מסוימים שיניעו פעולה מסוימת ומשם יגיעו התוצאות. מודל זה בעצם מצהיר כי אנחנו הופכים להיות מה שאנחנו חושבים עליו.

אך מה שקצת מפוספס בעיני במודל זה, היא העובדה כי לפני המחשבה ישנו עוד גורם בשרשרת שהוא לא לוקח בחשבון והיא השאלה שנשאלה. השאלה שאנו שואלים במודע או שלא במודע תייצר את המחשבה (התשובה) שתייצר את הרגש שייצר את הפעולה שתייצר את התוצאה.

כלומר התוצאות שלנו בחיים הן בעצם תרגום פיזי של התשובות לשאלות שאנחנו שואלים בחיינו. המודל הזה מצהיר כי אנחנו הופכים להיות התשובות לשאלות שלנו.

המודל שאני מדבר עליו הולך כך:

שאלה - מחשבה(תשובה) - רגש - פעולה - תוצאה

מה השאלה בעצם עושה? השאלות שאנו שואלים (אגב, אנחנו שואלים כל פעם רק שאלה אחת לא ניתן לשאול ולענות על כמה שאלות באותו רגע נתון כשם שאי אפשר לחשוב מס' מחשבות שונות במקביל) ממקדות אותנו בדברים מסוימים שבאותו רגע מקבלים צורה של מחשבה (תשובה).

לדוגמה: אם אדם יושב על שפת הים ושואל שאלה כמו: מדוע אני כל כך שמן ולא מושך? נחשו איזה תשובה יקבל? נכון, הוא יקבל תשובה שתסביר לו בדיוק למה הוא שמן ולא מושך. איזה רגש יעלה בעקבות אותה תשובה, איזו פעולה, איזו תוצאה?

אך תארו לכם את אותו האדם, יושב על שפת הים ושואל: מה עושה את החוויה הזו בים כל כך מרגשת בעבורי? או, מה אני יכול לעשות כדי להרגיש טוב עם הגוף שלי? עם המשקל שלי? – נחשו איזה תשובות יקבל לשאלות אלו, איזה רגש יעלה, איזה פעולות ואיזה תוצאות?

אז עד כאן לגבי התובנה שהבטחתי, אני מקווה שזה עורר בכם מס' נקודות למחשבה. אנחנו מבינים כי השאלות שאנו שואלים בכל רגע נתון משפיעות ישירות על התוצאות שלנו בתחומי חיינו השונים. אם נסכם את התובנה הזו במשפט: אנחנו הופכים להיות התשובות לשאלות שאנו שואלים בחיים.

ועכשיו לכלי העוצמתי והפרקטי שהבטחתי.

ראשית, עליכם להבין כי ביכולתכם להיות מודעים בכל רגע לשאלות שאתם שואלים. בכל מחשבה שעולה, בדקו מה הייתה השאלה ששאלתם. אמצו את ההרגל של מודעות לשאילת השאלות המקדמות לעומת המעכבות (דוגמת שאלות כגון: איך זה כן יעבוד? לעומת למה זה לא יעבוד? מה אני אוהב באדם הזה? לעומת מה הכי מעצבן באדם הזה?)

שנית, אמצו את ההרגל של שאילת שאלות עוצמה בכל יום. ערכו רשימת שאלות מקדמות וחיוביות שיעוררו תשובות מנצחות לחייכם. שאלות כמו: מהו הדבר הנפלא ביותר שיכול לקרות לי היום? מה הדבר שאני הולך לעשות היום על בכדי להתקדם עוד צעד לעבר מטרותיי? מה אני הכי אוהב/מעריך/ בבן הזוג שלי? על מה אני מכיר ומוקיר תודה היום?

האם אתם יכולים לתאר לעצמכם איזה תוצאות מגיעות בסופו של דבר לאדם ששואל שאלות כאלו? האם אתם מבינים כיצד הכלי הזה יכול לשרת אתכם כבר עכשיו?

דוגמאות לשאלות מקדמות לעומת שאלות מעכבות:

אל תשאל (שאלות מעכבות)

שאל (שאלות מקדמות)

למה זה לא מצליח לי?

איך אני אגרום לזה להצליח?

מה המחיר שאשלם אם אצור את השינוי?

מה המחיר שאשלם אם לא אצור את השינוי?

מה אני לא אוהב או מעצבן אותי בו/בה?

מה אני אוהב או מעריך בו/בה?

למה אי אפשר? למה זה לא יעבוד?

למה זה חייב לעבוד? (חזון)

הערה קטנה לסיום:

ישנה מערכת הפעלה הפועלת בתוכנו ונקראת פרדיגמה. כתבתי עליה מאמר שניתן לקרוא אותו בקישור שאצרף בהמשך. הפרדיגמה היא למעשה הבסיס עליו נוצרות השאלות שאנחנו שואלים. באמצעות המודעות שלנו לשאילת השאלות בחיינו, נוכל לזהות ביתר קלות את הפרדיגמה שמייצרת אותן. מומלץ מאוד לקרוא את המאמר על הפרדיגמות על מנת שתוכלו לקשר את כל התהליך הזה יחד.

לקריאת המאמר הכר את הפרדיגמה – ערכת הנושא שלך

בהצלחה!!!


רז אוחנה – מאמן אישי ומנחה קבוצות להתפתחות והעצמה אישית ועסקית

נמלה – אימון אישי ועסקי

אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום שישי, 9 ביולי 2010

חיים ומוות ביד הלשון - עוצמתן של מילים

רובנו לא מודעים לעוצמתן של המילים בהן אנחנו משתמשים במהלך שיחותינו היומיומית. אנו משתמשים בהמון דימויים, מטאפורות ומושגים. אנו מתנסחים בדרכים מסוימות ומשגרים מילים, מילים ועוד מילים לאוויר. המילים שאנו מוציאים מפינו, המושגים, טון הדיבור שלנו, השפה שלנו, המטאפורות שלנו, הן כולם רבי עוצמה! אנחנו לא מודעים לכך ולכן כאשר אנחנו לא מנצלים את העוצמה הזאת ליצירה, היא באופן אוטומאטי עלולה להיות מכוונת להריסה.

אחת הדרכים להסביר את עניין עוצמתן של המילים היא דרך המטאפורות שאנו משתמשים בהן.

מהי המטאפורה?

על פי הויקיפדיה, מטאפורה היא תחבולה לשונית שנעשה בה שימוש על מנת להאיר מושג אחד בתכונותיו של מושג אחר. מקור המונח הוא מהמילה היוונית Meta שפירושה העברה או שינוי עם המילה pherein שפירושה לסחוב או לשאת. למעשה, באמצעות מטאפורה אנחנו יכולים ל"השאיל" תכונות של דבר מסוים מתחום מסוים ול"הלבישו" על דבר אחר מתחום אחר. השימוש שלנו במטאפורות הוא כל כך נפוץ שלמעשה, אנחנו משתמשים בהן כמעט בכל פעם שאנחנו מדברים!

להלן מס' דוגמאות למטאפורות נפוצות:

· "למה אתה מביט בי בעיני עגל?"

· "אתה מתוק!"

· "החיים הם מתנה"

· "החיים הם מלחמה!"

· "רגלי ההר"

· "מה קורה בובה?"

ניתן לחשוב על אינספור דוגמאות למטאפורות השגורות בשפתנו היומיומית, אך לצורך הדוגמה אני מאמין שהמושג ברור.

אז איך בעצם מטאפורות משפיעות על חיינו?

שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

1. החיים הם כמו....

2. זוגיות היא כמו....

3. בריאות זה כמו....

4. אהבה זה כמו....

5. אישה/גבר זה כמו...

לכל אחד ואחת מאיתנו עשויות להיות מטאפורות שונות לכל אחת מהשאלות הללו. מה שזה אומר בעצם, זה שלכל אחד תפיסה שונה לגבי אותו המושג. אדם שיאמר שהחיים זה מתנה, וודאי רואה אחרת את הדברים מאשר אדם שיאמר שהחיים זה שדה קרב. כאשר המטאפורות נאמרות בצורה קבועה וחוזרת, הן מוטמעות בתת המודע שלנו ומכאן הן משפיעות על הדרך בה אנחנו חושבים, מרגישים, פועלים ומשיגים תוצאות. חישבו מה כל תשובה מסמלת. נניח שאדם אומר שהחיים זה כמו שדה קרב. מה זה שדה קרב? מה זה אומר? למה זזה מקשר אותו? פצועים, הרוגים, פחד, דם, אויבים וכו. איך לדעתכם זה משפיע על הדרך בה הוא חושב, מרגיש ופועל? כעת, דמיינו את האדם שאומר כי החיים הם מתנה. מה זה אומר? למה זה מקשר אותנו? אהבה, שותפות, נתינה, תודה. הרעיון הוא להבין שאנו יכולים לשנות את המטאפורות שאנו משתמשים בהן לכאלו שטומנות בחובן משמעות טובה, נעימה ומקדמת. אין לכם מושג עד כמה זה ישפיע על מהלך חייכם!

האם אתם נוהגים לומר: "אני מת/ה עלייך?" או "אני חולה עלייך?" – זה מסוג הדברים שאני מדבר עליהם! שימו לב, אתם רוצים לבטא אהבה אך מכניסים באותו המשפט מוות וחולי. (זכרו שתת המודע שלכם קולט את הרעיון הבא" אני חולה, אני מת"). ולמה? כי ככה התרגלנו ,אבל, הרגלים אפשר לשנות!

דבר נוסף בהקשר זה, חישבו על הילדים שלכם, איזה מטאפורות הייתם רוצים שהם יקבלו מכם? שימו לב כי רוב המטאפורות שאתם משתמשים בהן היום הם לא שלכם...

אז אנחנו מסכמים שבהקשר של המטאפורות, מתחילים להיות מודעים ולשנות למטאפורות נעימות, מקדמות וחיוביות.

עניין נוסף הקשור לעוצמתן של המילים טמון במילה לא. חשבו על כך. גם מול בני זוגנו, מול ילדינו, בעבודה ובכלל בכל מערכת יחסים שלנו, התרגלנו להגיד לאנשים מה לא לעשות ולא מה כן לעשות (התבלבלתם?)

תרגיל:

חישבו על איזה צבע שבא לכם, רק אל תחשבו על צבע כחול, לא לחשוב על צבע כחול, בשום אופן לא על כחול!

על איזה צבע חשבתם? אי אפשר שלא לחשוב על כחול!

זה בדיוק העניין, כאשר אנחנו אומרים מה לא לעשות, מה שנקלט לתוך תת המודע שלנו זו הפעולה בערך מוחלט. כלומר, אם אני אומר לילדי: "אל תכבה את הטלוויזיה", הדבר שמתיישב לו בראש זה: "תכבה את הטלוויזיה". אני מציע שמעתה אומר לו: "אולי תיגש להרכיב פאזל בחדר?" – שימו לב, אנחנו משנים גישה. במקום להגיד מה לא ולהשאיר זאת פתוח באוויר, אני אומר מה כן ומציע פיתרון. עברתי מהתמקדות בבעיה להתמקדות בפתרון!

גם בעניין זה, נסחו משפטים על דרך החיוב, גם אם יצא לכם כבר לא, ניתן לתקן את המשפט – אתם תראו עד כמה הדברים הקטנים הללו משמעותיים!!!

לסיכום,

היו מודעים! העלו את רמת המודעות לשפה שלכם, למילים שיוצאות מפיכם. מילים יכולות לבנות עולמות ולהרוס באותה העוצמה. המילים הן כוח עצום, השתמשו בו בחכמה!


בהצלחה!!!

רז אוחנה – מאמן אישי ומנחה קבוצות להתפתחות והעצמה אישית ועסקית

נמלה – אימון אישי ועסקי

אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום חמישי, 1 ביולי 2010

של מי השורה הזאת לעזאזל?!?!

לפני מספר שנים שודרה תכנית טלוויזיה שהייתה אהובה עליי במיוחד. רובכם וודאי מכירים אותה, התכנית נקראה: של מי השורה הזאת לעזאזל?
נשמע מוכר? זוכרים? התכנית הייתה בהנחייתו של שלמה בראבא והיא הייתה בעצם מעין תכנית אלתורים קומית, שכללה צוות שחקנים שהיו אמורים לאלתר בשידור חי ולשחק כל מיני מצבים שאליהם נקלעו. המנחה תאר בפניהם סיטואציה מסוימת, הקהל הוסיף כל מיני "תוספות" משלו והשחקנים היו אמורים לשחק תוך כדי שהם מקפידים על מילוי ההוראות שקיבלו.
הנה דוגמה: המנחה מזמין אליו שני שחקנים ואומר להם שעליהם לנהל דו-שיח בנושא מסוים (בדר"כ הוא היה שואל את הקהל על איזה נושא הוא רוצה שידברו) וכמו כן היה אומר להם שכללי השיחה ביניהם הם שהם חייבים לדבר בשאלות בלבד, כלומר, כל משפט שיוצא מפיהם של השחקנים חייב להיות שאלה(נסו את זה בבית), או למשל שהם חייבים להתחיל כל משפט לפי אותיות האלף בית. אני חייב להודות שהסיטואציות היו מצחיקות אותי עד דמעות! המצבים שהשחקנים המוכשרים האלו הגיעו אליהם פשוט גרמו לי להשתין במכנסיים(באמת...)! המשחק התנהל כך שכאשר שחקן "נכשל" הוא התיישב בצד ומיד שחקן אחר החליף אותו בהמשך השיחה. זוהי רק דוגמה קטנה להמחשה של סוג המשימות שקיבלו צוות השחקנים.

אז למה אני מדבר אתכם על זה?

קראו שוב את כותרת המאמר. איך זה מתחבר לחיים שלנו? כמה פעמים אנו מוצאים את עצמנו כאילו אנחנו אותם השחקנים שמסביב כולם אומרים לנו איך לפעול, מה להגיד, איך לחשוב ואפילו מה להרגיש? כמה פעמים אנחנו מעין בובות על חוט של מישהו והמטרה שלנו היא לעמוד במה שהוא הכין לנו הפעם.
האם אתם מצליחים לעשות את החיבור? אמנם בטלוויזיה זה מצחיק מאוד, אך בחיים שלנו, זה די עצוב...
אחת הסיבות לכך שאני הייתי מתוסכל וממורמר בחיי הייתה העובדה שניסיתי כל הזמן לשחק את המשחק שמישהו אחר ביקש ממני לשחק. במילים אחרות, ניסיתי כל הזמן לרצות את מי שמסביבי על מנת שאוכל לקבל את ה"סיפוק" שלי מעצמי. אנחנו כולנו מכירים את התופעה: ללמוד מה שאתה לא אוהב, לגור היכן שאתה לא רוצה, לעשות מה שצריך כי ככה זה מקובל ולא את מה שאתה באמת רוצה וכו'...מבינים את האבסורד? אנחנו מנסים לקבל תוקף למי אנחנו ומה אנחנו שווים באמצעות הסביבה שלנו. אגב, מחקרית ידוע היום כי אנשים שלא בטוחים בעצמם יחפשו תוקף למעשיהם בסביבה בה הם חיים. כתוצאה מכך, אנו עסוקים בריצוי מתמיד על מנת שנוכל לקבל את אותו ה"סיפוק" והכיוון, אך מה אנחנו בעצם יוצרים? סביבה שלמה שרק עסוקה בריצוי הדדי!!!
אני תמיד נוהג לומר כי מי שעוסק בריצוי לא מסב נזק רק לעצמו אלא גם למי שהוא מרצה. מכיוון שכולנו מתנהלים דרך מערכות יחסים שונות, נסו לתאר מה יקרה בזוגיות שבה אחד הצדדים עסוק בריצוי מתמיד של הצד השני? מה יקרה בסופו של דבר במערכת יחסים שבה אחד ההורים עסוק בריצוי של ילדיו? כאשר אנחנו רוצים להעצים את מערכת היחסים בה אנחנו נמצאים, עלינו להתמקד במערכת היחסים הזו כ"יישות" בפני עצמה ולא בעצמנו. לאן אנחנו רוצים שהיא תגיע? מה אנחנו רוצים לתת ולקבל ממנה? מתוך התנהלות וחשיבה משותפת על מערכת היחסים שלנו נוכל להגיע ממקום של ריצוי למקום של נתינה אמיתית. שימו לב לשינוי בגישה: המיקוד הוא במערכת היחסים ולא בי או בבן זוגי!

לסיכום,
בטלוויזיה זה תמיד מצחיק לראות שחקנים שעושים היטב את עבודתם, בחיים זה פשוט לא עובד!!!

בהצלחה גדולה ממני!!!

רז