"תן לאדם דג והוא ישבע ליום אחד. למד אותו לדוג והוא ישבע לכל חייו" (לאו טסו)

‏הצגת רשומות עם תוויות העצמה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות העצמה. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 30 במרץ 2011

מהי ברירת המחדל שלך?


ברירת מחדל. האם המושג הזה נשמע לך מוכר? בדר"כ אנחנו נתקלים בו כאשר אנחנו יושבים מול המחשב שלנו ובכל פעם כשתוכנה חדשה מותקנת עליו, אנחנו נשאלים האם נרצה שתוכנה זו תהייה תוכנת ברירת המחדל שלנו לטיפול בעניין מסויים (דפדפן אינטרנט, נגן וידאו או אודיו, אנטי וירוס וכו'). אנחנו גם נתקלים במושג זה כאשר אנחנו מבקשים לשנות הגדרות כאלו ואחרות במחשב שלנו או במכשיר הנייד שלנו ומקבלים אזהרה כמו: "זהירות! הינך עומד לשנות את הגדרות ברירת המחדל! האם אתה בטוח כי ברצונך להמשיך?" או בהקשר נוסף, לעיתים ניתקל באפשרות של שחזור הגדרות להגדרות ברירת המחדל. ברירות המחדל הן גם פעולות שהמחשב שלנו יודע לעשות באופן אוטומאטי על סמך הגדרות שניתנו לו מראש (בטח ניתקלת בשאלה כמו: "האם תרצה שפעולה זו תהייה פעולת ברירת המחדל עבור כל המקרים הבאים?)

אז מהי בעצם ברירת מחדל?

על פי הויקיפדיה, ברירת מחדל בהקשר של תוכנה ואלקטרוניקה היא: "הפעולה הננקטת על ידי התוכנה או המכשיר כאשר לא ננקטה כל פעולה, בהקשר מסוים, על ידי המשתמש. מטרתה של ברירת המחדל לעשות את התפעול פשוט יותר, ולכן לברירת המחדל נבחרת האפשרות הקולעת לטעמם של מרבית המשתמשים".
בשלב הזה ייתכן ומתעוררת בך השאלה: "אוקיי רז, אז הבהרת לי כמו שצריך מהי פונקציית ברירת המחדל במחשב שלי, אבל איך כל זה קשור לתהליך פריצת הדרך שלי?"

ובכן, זה קשור עד מאוד מכיוון שהמאמר הזה עוסק ישירות בך ובתהליך פריצת הדרך שלך!
אמנם נכון הדבר כי אין מאמר זה מתכוון לעסוק בתוכנות כפי שאנו מכירים אותן מעולם המחשבים והאלקטרוניקה, אך הוא בהחלט מתכוון לעסוק בתוכנה המורכבת והמשוכללת ביותר עלי אדמות והיא - התוכנה האנושית! התוכנה שמנהלת את חיינו ואת התוצאות של כל אחד ואחת מאיתנו.

ברירת המחדל שאני מדבר עליה היא למעשה אוסף ההרגלים של כל אחד ואחת מאיתנו. אותם הרגלים שמנהלים את חיינו באופן אוטומאטי ומובילים אותנו להשיג שוב ושוב את אותן התוצאות בחיינו, בין אם אנחנו מסופקים מהן ובין אם לאו. אוסף ההרגלים שלנו הם למעשה אחד המרכיבים החשובים של מערכת ההפעלה הראשית שלנו – הפרדיגמה (שעליה כתבתי במאמר אחר – "הכר את הפרדיגמה – ערכת הנושא שלך".

אם ננסה לדמיין מצב שבו מהרגע שהדלקנו את המחשב, הוא היה שואל אותנו לפני כל צעד מה עליו לעשות (איך לפתוח את המסך, באיזה גודל, באיזה צבע, באיזה גופן, באיזה דפדפן, באיזה תכנת אנטי וירוס להשתמש וכו'), היינו בוודאי מאבדים את העשתונות. למעשה, ישנה חשיבות רבה לקיומן של הגדרות ברירת המחדל מכיוון שהן מאפשרות תפקוד שוטף של המערכות השונות מבלי שאנו המפעילים והמשתמשים נצטרך לתת את הדעת על כל דבר ודבר שקורה בזמן נתון. למעשה, התפקיד שלנו כמפעילי המערכת הוא להיות ממוקדים במה שאנחנו כרגע מנסים ליצור ולהסתמך על שאר הגדרות המערכת (ברירות המחדל) שיתפקדו גם בלעדינו ויאפשרו לנו התנהלות רציפה ותקינה.

אך מה קורה כשחלק מההגדרות כבר לא רלבנטיות עבורינו? ובכן, כאן ישנן שתי אופציות: האחת, להמשיך ולנסות לפעול למרות הגדרות המערכת הקיימות ולגלות בכל פעם שאיננו מצליחים ליצור את מה שאנחנו רוצים ואילו השנייה, להגדיר מחדש את הגדרות ברירות המחדל, כך שיאפשרו לנו להמשיך ולהתמקד במה שאנחנו כרגע רוצים ליצור ויתמכו בתהליך.

לדוגמה: נניח שאני עובד במחשב שלי עם נגן וידאו מסויים. ונניח שהנגן יודע לפתוח סוגים שונים של קבצים. כל עוד אני פותח קבצים שהנגן שלי מכיר (הוא נגן ברירת המחדל שלי), הכל בסדר, נכון? אך מה קורה אם פתאום אני מנסה לפתוח קובץ שהנגן שלי לא מזהה או לא תומך בו?

כל עוד אנסה לפתוח את הקובץ עם אותו הנגן, אגיע לאותה התוצאה. אך אם אתערב ואשנה את הגדרות ברירת המחדל, ואגדיר נגן חלופי שיפתח את הקובץ הזה, נפתרה כל הבעיה. למעשה, מה ששינה את התוצאה הייתה התערבות מודעת שלי (המשתמש המפעיל) והגדרה מחדש של ההוראות שניתנו לתוכנת ההפעלה.

אז איך זה עובד אצלנו? בדיוק אותו הדבר.

אם נחזור שוב להגדרה של הויקיפדיה לברירת המחדל, נראה שמדובר בפעולה שננקטת ע"י התוכנה, על סמך ההגדרות הקיימות שלה, כאשר לא ננקטת פעולה יזומה מצד המשתמש.

לכולנו הרגלים שונים ומשונים, בתחומי חיינו השונים שמנהלים את חיינו (וכפי שהבנו – עצם קיומם חשוב!), אך מה קורה שחלק מההרגלים הללו לא מקדמים אותנו לעבר התוצאות שאנחנו רוצים? מה קורה שכשאני רוצה ליצור תוצאה שהיא ירידה במשקל של עשרה ק"ג, עדיין מנהלים אותי הרגלים של תזונה לא נכונה, רביצה מול הטלביזיה וחוסר פעילות ספורטיבית? – התשובה: כדי לשנות את התוצאות אני צריך להגדיר מחדש את הגדרות ברירת המחדל.

איך עושים את זה?

לכולנו יש שכל מודע ושכל לא מודע. השכל הלא מודע אחראי לכ- 96%-98% מההתנהלות שלנו ושל כל מה שקורה בגופנו, זהו גם החלק שההרגלים שלנו יושבים בו. ההרגלים שלנו הן פעולות לא מודעות שאנו מבצעים כברירת מחדל, כשאין התערבות מודעת של המשתמש (כמו בתוכנות המחשב). השכל המודע הוא השכל שבו נמצאת היכולת המודעת שלנו לבחור מה לחשוב וכתוצאה מכך, מה להרגיש ומה לעשות. זהו החלק שמאפשר לנו את השינוי בהגדרות ברירות המחדל שלנו. זהו החלק שאנחנו צריכים לעבוד איתו יותר כדי להתחיל וליצור את התוצאות שאנחנו באמת רוצים!

אז, מהן ברירות המחדל שלך? בכל תחומי חייך? איך נראה היום שלך? איך נראה הבוקר שלך? איך נראית התזונה שלך? איך נראית ההתנהלות הפיננסית שלך? איך נראית הזוגיות שלך? איך נראות מערכות היחסים שלך?

אני קורא לך להתחיל ולחשוב על הדברים שתמיד רצית ושתמיד חלמת עליהם ולאחר מכן לשאול את עצמך: האם הגדרות ברירות המחדל שלי מאפשרות לי להתקדם לשם? אם התשובה הכנה שלך עם עצמך היא כן, אני מציע לך להמשיך והתנהל באותה הדרך. אם התשובה שלך היא לא, יש לך בהחלט מה לעשות עם זה!


רז אוחנה – מאמן אישי ומנחה קבוצות להתפתחות והעצמה אישית ועסקית
אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום רביעי, 23 במרץ 2011

איזה מזל!?!?

"איזה מזל נאחס!", "אין לי מזל היום", "אם רק היה לי יותר מזל בחיים!", "היה לו מזל שזה הצליח"

כולנו מוצאים את עצמנו שומעים או אומרים מדי פעם משפטים מסוג אלה. כולנו גם מדברים על המזל ועל חלקו הכל כך משמעותי בחיינו וכן על השפעתו הרבה על התוצאות של כל אחד ואחת מאיתנו.


חלקנו מאמינים כי המזל של כל אדם קבוע מראש (יש מי שיש לו יותר ויש מי שיש לו פחות אם בכלל) וחלקנו מאמינים כי המזל הוא דבר טוב או רע שפוגש אותנו במקרה או שלא במקרה במהלך חיינו.

על פי הויקיפדיה, מזל הוא: "כינוי למאורעות המתרחשים באופן אקראי, מבלי שלאדם תהיה שליטה על התרחשותם."

כך או כך, נראה שרובנו מאמינים שהמזל הוא אינו עניין שתלוי בנו וכי אין יותר מדי מה לעשות איתו חוץ מאשר להשלים איתו ועם מה שהוא מכתיב לנו.

אך האם כך באמת הדברים? האם לא ניתן פשוט להתייחס להגדרת הויקיפדיה כהגדרתן של מה שאנחנו מכנים הנסיבות? כמה מהדברים שקורים לנו בחיינו מתרחשים באופן אקראי ואינם באמת בשליטתנו? התשובה: ה מ ו ן !!! אך האם ההתייחסות לכל מאורע כזה צריכה להיות כהתייחסות למזל?

ובכן, הרשו לי להציע לכם זווית ראייה נוספת על עניין המזל.

הפילוסוף סנקה אמר כי: "המזל הוא מה שקורה כשהמוכנות פוגשת הזדמנות". כלומר, מזל בא לידי ביטוי באמצעות כך שאדם היה מוכן לאפשרות מסויימת או להזדמנות מסויימת וכשהיא הופיעה בחייו, הוא ידע לזהות אותה ולהשתמש בה (ואז היינו קוראים לזה מזל טוב) או שלא היה מוכן ולא ידע לזהות אותה ולהשתמש בה (ואז היינו קוראים לזה חוסר מזל או אולי מזל רע).

על פי הגישה הזו, אנו יכולים להתייחס למזל כאל דבר שלגמרי תלוי בנו. המזל הוא מה שאנחנו נבחר לעשות עם הנסיבות והאפשרויות הקיימות. ככל שנהיה יותר ממוקדים במה שאנחנו באמת רוצים ובחיפושים אחר הדרכים להגיע לשם, כך נהיה יותר מודעים לאפשרויות ולהזדמנויות להגיע לשם. אדם "בר – מזל" הוא למעשה מי שמוכן להזדמנות מתוך כך שהוא מודע לעצמו ולרצונותיו ושמשכיל לזהות את ההזדמנות ולהשתמש בה.

נפוליאון היל כתב בהקשר זה, בספרו "חשוב והתעשר": "בהגיע ההזדמנות, היא הופיעה בצורה ובכיוון שונים מאלו שציפה להם. זהו אחד מתעלולי ההזדמנות. יש לה ההרגל הערמומי להתגנב מהדלת האחורית, ולעיתים
קרובות היא באה מחופשת לפורענות או למפלה זמנית. ייתכן וזו הסיבה שרבים אינם מבחינים בה."

על פי תפיסתי, כל אדם ואדם באשר הוא, נולד למרחב של אינסוף אפשרויות והזדמנויות להגשים את ייעודו בחיים. עבור כל אדם נמצאות האפשרויות וההזדמנויות הללו כל הזמן, בכל מקום, אך מעטים האנשים שמבחינים בהן. המזל הוא למעשה המוכנות שלנו לפגוש ולזהות את אותן ההזדמנויות ולהשתמש בהן.

להיות מוכן זה להיות מודע, להיות מוכן זה להיות בתדר הנכון של המחשבה על מה אני באמת רוצה בחיי!
אני מאמין כי אין אדם שאין לו מזל בחיים, יש אדם שלא מוכן להזדמנויות ולאפשרויות שקיימות בעבורו.

הנה הדרך החדשה שאני מציע לכם להתחיל ולהתייחס דרכה למונח מזל:
מוכנות
זוכה
להזדמנות
לפני מספר חודשים קראתי ספר מקסים בשם "סוד המזל הטוב". בספר זה מתואר סיפורם של שני חברי ילדות שנפגשים בפארק לאחר יותר מחמישים שנה שלא התראו. אחד החברים מספר לשני על סיפור – אגדה ששמע מסבו בהיותו ילד קטן שהשפיע רבות על חייו ותרם להצלחתו הרבה. הסיפור היה הסיפור על "סוד המזל הטוב" וכיצד כל אדם יכול ליצור לעצמו את המזל הטוב בחייו.

מוסר ההשכל העיקרי של הספר היה שיצירת המזל הטוב בחיים, כרוכה ביצירת התנאים ולכן זה תלוי רק בנו (יצירת התנאים = להיות מוכן). עוד אומר לנו הספר כי המזל הטוב יפקוד אותנו אם ניצור את התנאים לניצול ההזדמנות, אבל להזדמנות עצמה אין כל קשר למזל או ליד המקרה: היא קיימת תמיד.

שאלו את עצמכם:

האם אדם שזכה בלוטו הוא אדם שיש לו מזל? ומה אם הזכייה (סליחה על הביטוי) "דפקה" לו את החיים? (מחקרים רבים מראים כי אנשים שזכו בזכיות גדולות מצאו את עצמם זמן לא רב לאחר מכן מרוששים, מתוסכלים ובמצב הרבה יותר גרוע מאשר היו מלכתחילה)

האם זה שאני חליתי בסרטן לפני שש שנים אומר שהיה לי מזל רע? ומה אם המחלה הביאה אותי למקום שבו אני נמצא היום?

אני מאמין שהמסקנה העיקרית שתוכלו להגיע אליה כתוצאה מקריאת המאמר הזה היא שהמזל שלכם תלוי רק בכם! הנסיבות, ההזדמנויות והאפשרויות תמיד נמצאות כאן, אך מה שיקבע אם אתם ברי מזל זה רק מה שאתם תבחרו לעשות עימן!

ולסיום, הרשו לי להציע ציטוט נוסף שאני מאוד אוהב:" המזל נועד לאלה שחושבים שאינם יכולים לשנות דבר בחיים" 

מאחל לכם המון הצלחה והמון מזל טוב!

רז אוחנה


יום שני, 7 בפברואר 2011

"ארבעת המעכבים" – מי הם, מה הם עושים וכיצד להתמודד עימם? - מדריך לפורץ הדרך

"הזהר מהגנבים שבחוץ שרודפים אחר ארנקך אך היזהר גם מהגנבים שבתוכך שרודפים אחרי הבטחותיך"
(ג'ים רוהן)

בכל תהליך של יצירת שינוי ופריצת דרך, בכל תחום בחיינו, עלינו להיות מודעים לכך כי ההתנהלות ליצירת אותה פריצת דרך תהייה תמיד מבפנים החוצה.

פריצת הדרך מתחילה בפריצת הדרך הפנימית שלנו, אל מעבר לגבולות שבנינו לעצמנו, אל מעבר לאמונות המגבילות, ההרגלים המעכבים והפרדיגמות התוקעות שלנו.

"אם אתה חושב שאתה יכול ואם אתה חושב שאתה לא יכול, בכל מקרה אתה צודק", כך אמר הנרי פורד והתכוון בדיוק לכך שכמו שהכל אפשרי בעבורנו, כך גם דבר לא אפשרי בעבורנו. הכל מתחיל ונגמר באופן שבו אנו ניגשים לדברים.

כאשר אדם מבקש ליצור פריצת דרך בחייו, הוא נתקל במנגנונים פנימיים שונים, אשר מטרת כולם היא למנוע ממנו ליצור את אותו שינוי מבוקש. אלו הם מנגנונים אוטומאטיים, משומנים היטב, אשר הוצבו שם ע"י כל אחד מאיתנו ותפקידם הוא למנוע "זעזועים" מיותרים בחיינו. תפקידם למעשה הוא להשאיר אותנו באיזור הנוחות שלנו. איזור הנוחות שלנו זהו אותו איזור בו אנו מרגישים "בטוחים", מתפשרים, לא מאויימים ובהעדפה להיות כך מאשר להצטער.

בתוך חלק מאותם מנגנוני התגוננות פנימיים, ישנה קבוצה שאני קורא לה ארבעת המעכבים. ארבעת המעכבים הם למעשה ארבעה דפוסי התנהגות שיכולים להופיע אצל כל אדם במינון שונה, ביחד ולחוד. ארבעת המעכבים שעליהם אכתוב מייד הם חיילים נאמנים של הפחד, אותו פחד שפוגש אותנו בכל פעם שחלום שלנו נפגש עם אמונה שאומרת שהחלום הזה לא אפשרי.

מכיוון שאני מאמין שההתמודדות הטובה ביותר עם כל דבר היא קודם כל להיות מודעים לו, אני מבקש במאמר זה לסייע לכם להיות מודעים לגורמים שאולי כרגע מעכבים אתכם בתהליכי פריצת הדרך שלכם.

אז בואו נכיר את אותם מעכבים ונבין כיצד ניתן להתמודד עם כל אחד מהם:

  1. צדקנות (תרצת נפוצה) – "הדבר היחידי שהוא גרוע יותר מתירוץ הוא תירוץ טוב."
הצדקנות היא למעשה ייצוג של כל הסיפורים הפנימיים שאנו מספרים לעצמנו על למה דברים לא אפשריים בעבורנו ולמה לא אפשרי בעבורנו לעשות את השינוי שאנו רוצים. הצדקנות תמיד תדאג שתדעו למה זה לא הזמן, המקום, הדרך וכו... הצדקנות היא למעשה מכלול הסיפורים והתירוצים שאנחנו מספרים לעצמנו וגרוע מכך, מאמינים להם! 
התוצאה: כל עוד אנחנו מאמינים לסיפורים הלא מקדמים של עצמנו תמיד נמצא את עצמנו נשארים ותקועים במקום (זכרו מה שפורד אמר) 
הפיתרון: הגברת המודעות לתרצת הנפוצה מהווה את רוב תהליך ההתגברות עליה. עלינו להיות מודעים לסיפורים שלנו, עלינו להשתמש ביכולת שיקול הדעת שלנו ולבחור האם הסיפור הזה מקדם אותנו או לא, עלינו לבחור סיפורים חדשים – כאלה שתורמים להתקדמותנו בתהליך פריצת הדרך שלנו.

  1. האשמה / קורבנות – "האשמה הגדולה ביותר, הייתי אומר, היא לא להיות מודעים לאשמתנו".
אי לקיחת אחריות, קורבנות, האשמת כל העולם במצבנו. בן הזוג אשם, ההורים אשמים, הסביבה אשמה, הממשלה אשמה, מזג האוויר. כולם, רק לא אנחנו. 
התוצאה: האשמה תוקעת ולא מקדמת לפתרונות, מייצרת תסכול, כעס ואכזבה אינסופית. 
הפיתרון: לקיחת אחריות על חיינו, התמקדות במעגל ההשפעה שלנו ולא במעגל הדאגה. שאילת שאלות כגון: מה אני באמת רוצה? איך ניתן להשיג זאת? איפה אני נמצא? איך אני יכול לשנות / להשפיע?

  1. דחיינות – "לחיות מחר זה מאוחר מדי; חייה היום!"
 האדם הסובל מדחיינות מאמין כי מחר זה הזמן הכי טוב. מתאפיין באי יכולת להיות ממוקד במה שחשוב באמת, פרפקציוניסטיות (הכל או כלום). 
התוצאה: דחיינות כמו האשמה תוקעת, מעכבת ועלולה לעלות לנו בבריאות. מייצרת משברים ומקרים דחופים לעיתים קרובות. 
הפיתרון: פשוט לפעול! זיהוי הדברים החשובים ביותר שדורשים טיפול ובניית תכנית פעולה להשגתם. עלינו לדעת מה אנחנו רוצים בדיוק, לתכנן כיצד לפעול ולפעול!

  1. ציניות – "הציניות סוגרת את דלתות וחלונות ביתינו ולא מאפשרת להן להיפתח".
יש משפט שאומר שלהיות ציני זה לדעת להתמקד במחירים שיש לשלם ולא בערך שניתן להפיק. ציניות סוגרת אפשרויות, דלתות והזדמנויות. האדם הציני לא לוקח את עצמו ואת חייו ברצינות ומשתמש בציניות כסוג של הגנה. האדם הציני הינו אדם ספקן שמשתמש בציניות ככלי להגנה מפני התמודדות עם העצמי האמיתי שלו. 
התוצאה: האדם הציני אינו יכול לבטא אמונה בדבר, כולל לא בעצמו. כאשר אינך מאמין בעצמך – אתה תקוע! האדם הציני לא מוכן להתמודד, להעז ולפרוץ. 
הפיתרון: להסיר את המיקוד ממה שקורה בחוץ ולהחיל להתמקד במה שקורה בפנים, יצירת היכרות מחודשת עם עצמנו ועם היכולות שלנו. יש מי שאומרים שהפיתרון לציניות היא היכולת לאהוב את עצמנו ולקבל את עצמנו ללא תנאי.

זהו,

כולי תקווה כי ההיכרות הקצרה הזו עם ארבעת המעכבים החלה להעלות בכם שאלות ודוגמאות מחיי היומיום שלכם. ערכו רשימה של הדברים שעולים לכם מתוך הקריאה של ארבעת המעכבים, היו מודעים להשפעתם. זכרו: ברגע שאתם מודעים להם, אתם יכולים להחזיר את השליטה הביתה!

אני מזמין אתכם לבדוק את הצטרפותכם למפגשי המאסטר - מיינד שאני מעביר וכמובן לשתף ולהעביר לכל אדם שחשוב לכם.


חשוב!

אשמח לקרוא את תגובותיכם על המאמר,

תודה ובהצלחה!!!

רז אוחנה – מאמן אישי ומנחה קבוצות להתפתחות והעצמה אישית ועסקית
אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום שלישי, 5 באוקטובר 2010

"ארגז הכלים לעסק מנצח" - ראיון מוקלט עם יועצת המס מאיה שוורץ

שלום לכם,


כחלק מהגשמת ייעודי וחזוני, אני מתכוון לחשוף בפני כל מי שהוא בעל עסק קטן, או כל מי שבכוונתו לפתוח את העסק שתמיד חלם עליו ומרגיש שאין לו את הכלים והידע לעשות זאת, את "ארגז הכלים לעסק מנצח".


אז מה זה ארגז הכלים לעסק מנצח?

מדובר בסדרת הקלטות שאני עורך עם מס' אנשי מקצוע מתחומים שונים, הרלוונטיים כולם לתחום העסקי. מטרת ההקלטות היא לצייד בעלי עסקים, יזמים ואת כל מי שמעוניין לפתוח עסק, בכלים, ידע וטיפים ממיטב אנשי המקצוע.


הסדרה מוגשת כולה בחינם אין כסף!!!


בנוסף,


בכל ראיון מוקלט שכזה, תזכו לקבל הטבה ייחודית מאותו בעל מקצוע.


נשמע טוב מדי?


כל מה שנשאר לכם זה להאזין להקלטות, לרשום וליישם!


אה ועוד דבר אחד...


כדי לממש את ההטבה עליכם להירשם בתיבה המופיעה למטה ואנחנו נדאג להעביר לכם במייל את כל הפרטים הנחוצים לכם.


המון בהצלחה,


אשמח לשמוע את תגובותיכם!!!


רז


את הראיון הראשון בסדרה קיימתי עם מאיה שוורץ, יועצת מס, אשר עושה קצת סדר בכל הקשור למיסוי, להנהלת החשבונות שלנו בעסק ובכלל על כל התהליכים מול הגופים השונים החל מהרגע שאנחנו מבקשים לפתוח עסק ועד לניהולו השוטף.


להאזנה לראיון - לחצ/י כאן



האזנה נעימה!


למימוש ההטבה, השאירו את הפרטים שלכם כאן:



דואר אלקטרוני *
שם *





אהבתם? שתפו את החברים שלכם!!!

יום שלישי, 28 בספטמבר 2010

איך לשנות את המציאות שלך ברגע?



להרשמה לרשימת התפוצה של רז אוחנה, מלאו את פרטיכם למטה!


דואר אלקטרוני *
שם *




יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

מיהו רב החובל של ספינת חייך?

כולנו רב חובלים בחיינו. תחת פיקודנו ספינה גדולה ועליה לא מעט אנשי צוות ומשימתנו היא עלינו להשיט את ספינתנו בבטחה למקום יעדה. האם אתה היית מוכן לשוט בספינה שאתה הוא רב החובל שלה?
דמיין את עצמך על סיפונה של ספינה ענקית עם עשרות אנשי צוות עליה. דמיין את הים עליו אתם שטים, את השחפים החגים סביבכם עם עלות השחר. דמיין את הריח העולה מן הים....

עכשיו, דמיין כי אתה הוא רב החובל של הספינה. אתה הקפטן. באחריותך להוביל את הספינה ממקום מוצאה ליעדה בשלום ובבטחה. עליך להתמודד עם הדרך, עם הקשיים השונים, עם הרוח הסוערת ועם גלי הים. עליך להתמודד עם שודדי הים שיכולים לארוב ולתקוף בכל רגע. באחריותך לדאוג לשלום אנשי צוותך, לבריאותם ולביטחונם.

כעת שאל את עצמך: האם היית מרגיש בטוח מספיק לשוט על הספינה שאתה מנווט?
הספינה שלך היא החיים שלך. כולנו משיטים את ספינות חיינו על ים החיים. כולנו שטים על הים כשהוא שקט ורגוע וכולנו נקלעים לים סוער ולגלים שוטפים. על כולנו נושבת הרוח הימית, גם כשהיא נוחה ורגועה וגם כשהיא מאיימת לנפץ את ספינתנו על סלעי החוף. כולנו חשופים לתקיפתם של "שודדי הים" וכולנו צריכים לדעת להיות מוכנים למצב כזה.

כולנו חשופים לנסיבות החיים – נסיבות אלו אינן בשליטתנו. מה שכן בשליטתנו, היא הדרך בה אנו מתמודדים עימן. רב החובל אינו יכול לצפות את כל מה שיקרה לו בדרכו גם אם ממש ירצה. רב החובל יכול לבחור כיצד להגיב וכיצד להתנהל על מנת לעבור את הדרך באופן הטוב ביותר עבורו ועבור אנשיו. תארו לכם שרב החובל לא נותן הוראה לפתוח את המפרש. ללא מפרש, הסכנה אורבת מכל רוח שתגיע אך עם המפרש, ניתן לנצל את הרוח לטובת המסע (שלא לדבר על מפרש קרוע).

בתהליך האימון האישי, אנו עוסקים בעקרון חשוב מאין כמותו – עקרון האחריות. עקרון האחריות עוסק בהבנה של אדם כי הוא ורק הוא מנווט את חייו. האדם האחראי מבין כי יש לו את יכולת הבחירה לאן לנווט את ספינתו, הוא מבין כי ההגה בידיו...

ישנו משפט שאומר:"נווט על פי אורות הכוכבים ולא על פי אורותיה של כל ספינה חולפת". מהו הכיוון שלך? האם אתה יוצא לדרך כשאתה יודע מהו יעדך או שמא אתה בוחר ללכת ולנווט בעקבות "ספינות חולפות" בחייך?
על מנת שתוכל להתחיל להחזיר לידיך את ניווט ספינת החיים שלך, שאל 3 שאלות:

1)     איפה אני? – התחל להבין מניין אתה יוצא למסע. מה יש לך כרגע שיכול לשמש אותך, מהי נקודת המוצא שלך? זהה את עולמך המצוי, ללא שיפוטיות וללא ביקורתיות. מהו המצב היום כפי שהוא?

2)     לאן אני? – קבע את יעדך. לאן אתה רוצה להגיע? האם זה רצונך להגיע שמוביל אותך או שמא רצונו של אדם אחר? התמקד במטרה וראה אותה באופן ברור אל מול עיניך. תאר לך שאתה יוצא לים מבלי לדעת לאן עליך להגיע... דע את עולמך הרצוי, מהם הדברים שאתה באמת רוצה להיות, לעשות ולהשיג בחיים?

3)     איך אני? – מהי תכנית הפעולה שלך? כיצד אתה מתכוון להשתמש ביכולות שלך? מהי הדרך בה אתה בוחר לעבור? מהם הכלים בהם אתה מתכוון להשתמש?

כל רב חובל חייב לדעת את התשובות לשאלות אלו בכל רגע ורגע בו הוא מנווט את ספינתו. מבלי לדעת את התשובה לשאלות אלו, הוא מסכן את עצמו ואת אנשי צוותו.

אז... מי מנווט את ספינת חייך?

ענה על השאלות וקח את הפיקוד לידיים. אתה הוא רב החובל!!!

בהצלחה!!!


רז אוחנה – מאמן אישי ועסקי
אימון אישי | אימון עסקי | נמלה