"תן לאדם דג והוא ישבע ליום אחד. למד אותו לדוג והוא ישבע לכל חייו" (לאו טסו)

יום שלישי, 28 בספטמבר 2010

איך לשנות את המציאות שלך ברגע?



להרשמה לרשימת התפוצה של רז אוחנה, מלאו את פרטיכם למטה!


דואר אלקטרוני *
שם *




יום שלישי, 21 בספטמבר 2010

מיהו רב החובל של ספינת חייך?

כולנו רב חובלים בחיינו. תחת פיקודנו ספינה גדולה ועליה לא מעט אנשי צוות ומשימתנו היא עלינו להשיט את ספינתנו בבטחה למקום יעדה. האם אתה היית מוכן לשוט בספינה שאתה הוא רב החובל שלה?
דמיין את עצמך על סיפונה של ספינה ענקית עם עשרות אנשי צוות עליה. דמיין את הים עליו אתם שטים, את השחפים החגים סביבכם עם עלות השחר. דמיין את הריח העולה מן הים....

עכשיו, דמיין כי אתה הוא רב החובל של הספינה. אתה הקפטן. באחריותך להוביל את הספינה ממקום מוצאה ליעדה בשלום ובבטחה. עליך להתמודד עם הדרך, עם הקשיים השונים, עם הרוח הסוערת ועם גלי הים. עליך להתמודד עם שודדי הים שיכולים לארוב ולתקוף בכל רגע. באחריותך לדאוג לשלום אנשי צוותך, לבריאותם ולביטחונם.

כעת שאל את עצמך: האם היית מרגיש בטוח מספיק לשוט על הספינה שאתה מנווט?
הספינה שלך היא החיים שלך. כולנו משיטים את ספינות חיינו על ים החיים. כולנו שטים על הים כשהוא שקט ורגוע וכולנו נקלעים לים סוער ולגלים שוטפים. על כולנו נושבת הרוח הימית, גם כשהיא נוחה ורגועה וגם כשהיא מאיימת לנפץ את ספינתנו על סלעי החוף. כולנו חשופים לתקיפתם של "שודדי הים" וכולנו צריכים לדעת להיות מוכנים למצב כזה.

כולנו חשופים לנסיבות החיים – נסיבות אלו אינן בשליטתנו. מה שכן בשליטתנו, היא הדרך בה אנו מתמודדים עימן. רב החובל אינו יכול לצפות את כל מה שיקרה לו בדרכו גם אם ממש ירצה. רב החובל יכול לבחור כיצד להגיב וכיצד להתנהל על מנת לעבור את הדרך באופן הטוב ביותר עבורו ועבור אנשיו. תארו לכם שרב החובל לא נותן הוראה לפתוח את המפרש. ללא מפרש, הסכנה אורבת מכל רוח שתגיע אך עם המפרש, ניתן לנצל את הרוח לטובת המסע (שלא לדבר על מפרש קרוע).

בתהליך האימון האישי, אנו עוסקים בעקרון חשוב מאין כמותו – עקרון האחריות. עקרון האחריות עוסק בהבנה של אדם כי הוא ורק הוא מנווט את חייו. האדם האחראי מבין כי יש לו את יכולת הבחירה לאן לנווט את ספינתו, הוא מבין כי ההגה בידיו...

ישנו משפט שאומר:"נווט על פי אורות הכוכבים ולא על פי אורותיה של כל ספינה חולפת". מהו הכיוון שלך? האם אתה יוצא לדרך כשאתה יודע מהו יעדך או שמא אתה בוחר ללכת ולנווט בעקבות "ספינות חולפות" בחייך?
על מנת שתוכל להתחיל להחזיר לידיך את ניווט ספינת החיים שלך, שאל 3 שאלות:

1)     איפה אני? – התחל להבין מניין אתה יוצא למסע. מה יש לך כרגע שיכול לשמש אותך, מהי נקודת המוצא שלך? זהה את עולמך המצוי, ללא שיפוטיות וללא ביקורתיות. מהו המצב היום כפי שהוא?

2)     לאן אני? – קבע את יעדך. לאן אתה רוצה להגיע? האם זה רצונך להגיע שמוביל אותך או שמא רצונו של אדם אחר? התמקד במטרה וראה אותה באופן ברור אל מול עיניך. תאר לך שאתה יוצא לים מבלי לדעת לאן עליך להגיע... דע את עולמך הרצוי, מהם הדברים שאתה באמת רוצה להיות, לעשות ולהשיג בחיים?

3)     איך אני? – מהי תכנית הפעולה שלך? כיצד אתה מתכוון להשתמש ביכולות שלך? מהי הדרך בה אתה בוחר לעבור? מהם הכלים בהם אתה מתכוון להשתמש?

כל רב חובל חייב לדעת את התשובות לשאלות אלו בכל רגע ורגע בו הוא מנווט את ספינתו. מבלי לדעת את התשובה לשאלות אלו, הוא מסכן את עצמו ואת אנשי צוותו.

אז... מי מנווט את ספינת חייך?

ענה על השאלות וקח את הפיקוד לידיים. אתה הוא רב החובל!!!

בהצלחה!!!


רז אוחנה – מאמן אישי ועסקי
אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום ראשון, 19 בספטמבר 2010

איך לעבור את תקופת החגים בשלום?

היי,
אני שמח ל"ארח" בבלוג את המאמר הבא של תמר דורון, הביולוגית ההוליסטית שלנו בנמלה. תוכלו לקרוא אודות תמר ופעילותה כאן.


תבלו!!!



ספטמבר הוא חודש מאד מיוחד עבורי, חודש של התחלות  חדשות – החודש בו התחתנתי, בו נולד אבי בני, בו נולד בני  יקירי, 3 חברות ותיקות, תפקידים חדשים ועוד ועוד, הכל בסימן של התחדשות לקראת השנה החדשה, אופטימיות וציפיה לבאות.

עם תחילת השנה מתחילה "תקופת החגים", בה רובנו מתארחים ומארחים ובעיקר אוכלים (יהודים, לא?).
בתקופה כזו של ריבוי ארוחות משפחתיות, קצת קשה לשמור על הרגלי התזונה שלנו, שלפעמים כרוכים במשמעת עצמית רבה ומושפעים מסדר היום שלנו.
כשאנחנו מתארחים, אנחנו "קהל שבוי" – הרי לא אנחנו בחרנו את התפריט ומרכיביו ולא נעים לא לאכול וגם מה לעשות – כשאוכל טעים מוגש לנו מול הפרצוף, יותר קשה לסרב.

אז להלן צרור עיצות איך לעבור את החגים בשלום, עם כמה כלים פשוטים ליישום:

הישתדלו לאכול בכמויות קטנות ולאט. הקשיבו לגוף שלכם ועיצרו קצת לפני השלב בו אתם "מתפוצצים". תאמינו לי, זה אפשרי. תיזכרו בתחושה הנוראה שהיתה לכם בשנה שעברה ונסו שהשנה זה יהיה אחרת.

שתו מים ולעסו היטב את האוכל לפני שאתם בולעים, עד שהוא יהיה במצב נוזלי. דבר זה יתרום לתחושת שובע עם כמויות מזון קטנות יותר – רווח נקי!

שתו יין אדום בזמן אכילת בשר: נוגדי החימצון שביין יפחיתו את חימצון הכולסטרול שיש בבשר, מה שיפחית משמעותית את הנזק לעורקים שלכם!

גם כשאנחנו מתארחים, אפשר לבחור מה נאכל מתוך המבחר שמוגש:
הימנעו מאוכל מטוגן.
השילוב הנכון ביותר, שיכביד פחות על הבטן וגם "יעלה" לכם פחות מבחינה קלורית, הוא בשר ועוף בשילוב עם ירקות, מבושלים וסלט. השילוב של בשר עם פחממות (כן, אני יודעת שאתם מתים על תפוחי אדמה – מי לא?) מאד מכביד על מערכת העיכול. כמו כן, כמה שננסה להדחיק זאת – הפחמימות הן הגורם המשמעותי ביותר להשמנה ולנזק מטבולי.
אם מאד קשה לכם בלי, אז תשתדלו לפחות לאכול רק "דגימות" של תפוחי אדמה או אורז, או וותרו על הבשר...

בנוסף לכללי התזונה הללו, יש לי עוד כמה עזרים טקטיים עבורכם:

  • פרוביוטיקה – אני לא  מפסיקה להתפעל ממה שחיידקים קטנים יכולים לעשות בשבילנו:
-          הם מייצרים עבורנו ויטמינים ואינזימים שחיוניים לתפקוד תקין של מערכת העיכול. מאד קריטי במיוחד בתקופה של שינויים קיצוניים בהרגלי התזונה שלנו.
-          הם מתחרים בחיידקים ה"רעים" ומונעים מהם לגרום למחלות.
-          הם מחזקים את מערכת החיסון שלנו.
נטילה קבועה של חיידקים פרוביוטיים, בכמות של לפחות 10 ביליון ליום (תבדקו בבית הטבע כמה מכילה כל כמוסה לפני שאתם קונים), תעזור למניעה של תופעות כמו נפיחות, גזים, עצירות או שלשול.
תתחילו כבר היום!

  • כורכומין – הרכיב הפעיל בצמח הכורכום. זהו נוגד חמצון חזק, אבל בנוסף יש לו פעולות מבורכות למערכת העיכול, טיפול בכאבי בטן והקלה על גזים ונפיחות.

  • אינזימי עיכול – קונים אותם בצורת כמוסות בבית הטבע. אלו אינזימים שאמורים להיות לנו באופן טבעי בגוף, אשר תפקידם לעמול לאחר הארוחה, לפרק את המזון שאכלנו לחלקיקים קטנטנים, כדי שייספגו מהמעיים למערכת הדם ומשם לכל  מקום שצריך בגוף.
כשאנחנו מפגיזים את הגוף שלנו בכמויות מזון גדולות בבת אחת, הוא לא מצליח להתמודד וזקוק לכל עזרה אפשרית. נטילה של אינזימי עיכול תזרז את עיכול האוכל שאכלתם.
ככל שהאוכל שאכלתם בארוחת החג יתעכל מהר יותר, תחושת הכבדות תעבור מהר יותר, או יותר עדיף, לא תהיה בכלל.

צמחים נוספים שיכולים לעזור הם שומר, קמומיל וזנגביל (ג'ינג'ר).
אפשר ליטול אותם בצורת כמוסות שקונים בבית טבע, או בצורת תה. את הזנגביל ניתן לקנות בצורת השורש שלו, לחתוך חתיכות ממנו להוסיף לתה או למים רותחים, למי שמעדיף.

ולסיום, גם בחגים חשוב להתייחס לגוף שלנו בכבוד – הוא יאהב אתכם בחזרה!

ואחרי הכל, הרמב"ם הוא זה שאמר את המילים הכלכך נכונות וחשובות:
"כאשר כל הבא אל קרבו הוא בריא ונקי וכאשר כל היוצא מקרבו הוא סדיר וסביר אזי, כל המצוי בין הכניסה ליציאה יהיה פטור ממחלה".
כלומר, אם נדאג לאכול אוכל בריא, נקפיד שהוא לא יהיה יותר מידי זמן במערכת העיכול שלנו (זוכרים מה קורה לאוכל בפח האשפה כשאנחנו שוכחים להוריד את הזבל?), אז נמנע את רוב התחלואים.

בסופו של היום, אנחנו מה שאנחנו אוכלים, והדרך הטובה ביותר לטפל במחלה היא למנוע אותה.

שנה טובה וחגים שמחים ובריאים!

תמר

יום שלישי, 14 בספטמבר 2010

רז אוחנה - טיפ קטן לתוצאות גדולות!


אני מזמין אתכם להשאיר את תגובותיכם לסרטון כאן למטה. כמו כן, אתם מוזמנים לשתף את חבריכם דרך כפתורי השיתוף הנמצאים גם כן למטה!

תודה ושנה טובה!

רז

יום ראשון, 5 בספטמבר 2010

יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

על אחריות וסנדביץ' עם סרדינים



היי, את המאמר הזה אני בוחר להתחיל בסיפור ששמעתי לא מזמן, סיפור שממחיש בצורה יפה מאוד את המסר שאני מבקש להעביר לך:
הסיפור שלי הוא על בחור בשם ג'ון. ג'ון התקבל לעבודה חדשה במפעל לייצור בקבוקי פלסטיק. ביום הראשון לעבודה, בהפסקת הצהריים, בחדר האוכל של המפעל, התיישב ג'ון ליד קבוצת עובדים נוספים. ג'ון פתח את התיק שלו והוציא ממנו סנדביץ'. "מה?" צעק ג'ון לפתע, "סנדביץ' עם סרדינים?!? אני פשוט לא סובל סרדינים!". קבוצת העובדים שישבה ליד ג'ון התבוננה בו בהשתוממות בעוד ג'ון ממשיך לרטון וללעוס בצורה מאולצת את סנדביץ' הסרדינים שלו.

למחרת, שוב בהפסקת הצהריים, התיישב ג'ון ליד אותה קבוצת עובדים. ג'ון פתח את התיק שלו ושוב פעם הוציא ממנו סנדביץ'. "מה?!" צעק ג'ון, "אני פשוט לא מאמין!!! שוב פעם סנדביץ' עם סרדינים?!? זה פשוט דוחה!! אני פשוט לא סובל סרדינים!". גם עכשיו, קבוצת העובדים שישבה ליד ג'ון התבוננה בו בהשתוממות בעוד ג'ון ממשיך לרטון וללעוס בצורה מאולצת את סנדביץ' הסרדינים שלו.
למחרת, ביומו השלישי במקום העבודה החדש, שוב בהפסקת הצהריים, התיישב ג'ון ליד אותה קבוצת עובדים. ג'ון פתח את התיק שלו ושוב פעם הוציא ממנו סנדביץ'. "מה?!" צעק ג'ון, "אני פשוט לא מאמין!!! שוב פעם סנדביץ' עם סרדינים?!? זה פשוט דוחה!! אני פשוט לא סובל סרדינים!". הפעם, דיוויד, אחד העובדים הוותיקים במפעל שישב ליד ג'ון גם ביומיים הקודמים, החליט שהוא לא מתכוון לעבור על ההתנהגות של ג'ון בשתיקה. הוא קם לעבר ג'ון, ניגש אליו ואמר לו: "היי ג'ון, אם אתה כל כך שונא סרדינים, למה אתה לא מבקש מאשתך שתכין לך סנדביץ' עם מה שאתה כן אוהב?" ג'ון הרים את עיניו לעבר דיוויד וענה: "אשתי? אני בכלל לא נשוי. אני מכין לעצמי את הסנדביצ'ים בכל בוקר"
אז מה אנחנו יכולים ללמוד מהסיפור של ג'ון יקירינו?
  1. כולנו קמים בכל יום מחדש ומכינים לעצמנו את הסנדביצ'ים שלנו.
  2. בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, אנחנו ורק אנחנו, נאכל את הסנדביצ'ים שהכנו לעצמנו.
  3. אם אנחנו רוצים סנדביצ'ים טעימים, עלינו להכין אותם טעימים.
  4. אם רק נתלונן על כך שהסנדביצ'ים שלנו מגעילים ולא נעשה עם זה שום דבר, שום דבר לא ישתנה.
אז מה אלה הם אותם הסנדביצ'ים בחיינו?
חלק לא קטן ולא מבוטל מחיינו מורכב ממאורעות ונסיבות שכלל אינם תלויים בנו. לנו אין את היכולת לשלוט בכל מה שקורה מסביבנו. כאשר אני מבין את המשמעות לכך שאין לי טעם לבזבז את האנרגיה שלי על דברים שאין ביכולתי לשנות ולהשפיע עליהם, זו הנקודה שבה אני מתחיל לקחת אחריות על חיי. במקום לבזבז את האנרגיה, המשאבים והעשייה שלי על אותם מאורעות ונסיבות שאינם תלויים בי, אני מתחיל להתמקד בדברים שכן יש ביכולתי לשנות ולהשפיע. אני בעצם מתחיל להתמקד באיך אני בוחר להגיב לאותם מאורעות ונסיבות ולא בסיבה להיווצרותם ומי אשם ו/או אחראי לכך. הסנדביצ'ים בחיינו הם למעשה יכולת הבחירה שלנו להגיב לדברים. סטיבן קובי אמר כי: "החיים הם 10% מה שקורה לנו (מאורעות ונסיבות) ו – 90% הדרך שבה אנו בוחרים להגיב לזה (סנדביצ'ים)"
הסיפור של ג'ון מלמד אותנו לקחת אחריות על חיינו. לצאת מדפוס הקורבן, להפסיק להתלונן ולחפש את האשמים בבעיה ולהתחיל לחפש את הפתרונות וליישמם.
אני מאמין כי בשלב הזה המושג סנדביצ'ים כבר מתחיל להישמע לך מוכר, אולי כבר עכשיו עולים לך בראש כל הסנדביצ'ים שהכנת היום, אתמול, לפני חודש, לפני שנה, לפני חמש שנים. אולי עכשיו ישנה הבנה מצדך למה הטעם שלהם כל כך טעים או מזעזע ולמה כדאי להתחיל להכין סנדביצ'ים חדשים וטעימים.
אז קצת לפני שהשנה החדשה בפתח, אני מזמין אותך לשאול את שתי השאלות הבאות:
  1. מהם הסנדביצ'ים שאני אוכל בכל יום ושהטעם שלהם כל כך מזעזע? מהו סנדביץ' הסרדינים שלכם? (חשבו על תחומי חייכם השונים ועל אותן תוצאות לא רצויות)
  2. מהם הסנדביצ'ים שאני בוחר להכין בחיי החל מעכשיו? איך זה יבוא לידי ביטוי באמצעות פעולה? (זכרו, לא מספיק לדעת מה אני רוצה, צריך גם להכין את זה)
תעשו לעצמכם טובה ענקית, קחו אחריות על החיים שלכם עכשיו!!! אף אחד לא יעשה את זה עבורכם. בחיים אתם היצרן ואחריות היצרן היא בעצם האחריות שלכם על עצמכם – זו אחריות לכל החיים!
ונסיים במשפט: "כל עוד לא תוכל לומר ביושר: אני מה שאני היום בגלל הבחירה שעשיתי אתמול – לא תוכל לומר: אני בוחר לחיות אחרת"
בהצלחה ושנה טובה!!!
שנה של אחריות!
רז אוחנה – מאמן אישי ומנחה קבוצות להתפתחות והעצמה אישית ועסקית
אימון אישי | אימון עסקי | נמלה