"תן לאדם דג והוא ישבע ליום אחד. למד אותו לדוג והוא ישבע לכל חייו" (לאו טסו)

יום רביעי, 28 ביולי 2010

לכל שאלה תשובה

היי,

ברצוני לחשוף אתכם לתובנה גדולה ולכלי עוצמתי שבאמצעותם תוכלו להחזיר לידיכם את השליטה על מצבכם המנטאלי והרגשי בכל רגע נתון בחייך ומכאן כמובן להשפיע על אופן העשייה שלכם ועל התוצאות שלכם. בכל תחום, בכל מצב, בכל מערכת יחסים.

נשמע מבטיח נכון? אכן כך, מבטיח ומקיים!

אז בואו נבחן תחילה את תהליך יצירת התוצאות שלנו בחיינו ונתחיל ברשותכם מהסוף להתחלה. בסוף יש לנו את התוצאות שלנו. התוצאות שלנו נכון לעכשיו בתחומים השונים של חיינו. ומה קדם לתוצאות שלנו? מה בעצם הביא לתוצאות שלנו? נכון, הפעולות שלנו, העשייה שלנו. ומה קדם לעשייה שלנו? נכון, המצב הרגשי שלנו, הרגשות שלנו (כן, אנחנו יצורים רגשיים הפועלים מתוך רגש) ומה קדם לרגשות? שוב נכון, המחשבות שלנו. אך רגע, מה זה שקדם למחשבות שלנו? אהה, אלו הן השאלות שאנחנו שואלים בחיים.

אז במאמר זה אני רוצה לדבר איתכם על שאלות. למעשה, אני רוצה לדבר איתכם על השאלות שאתם שואלים בחייכם.

אך עוד לפני כן, שאלה. מה קדם למה, השאלה או התשובה? (אגב, היום כבר מדענים הצליחו להוכיח כי התרנגולת קדמה לביצה – לא כל כך קשור אבל הרגשתי צורך לכתוב את זה) ובכן, לכל שאלה תשובה אך האם לכל תשובה שאלה? אני מאמין כי השאלה קדמה לתשובה מכיוון שכל תשובה שניתן על משהו חייבת לענות על שאלה שנשאלה לפני כן (זה יכול להיות דיון פילוסופי מעמיק בפני עצמו, לא נעסוק בו כעת)

רבים מכירים את המודל הבא ליצירת תוצאות (זהו בעצם המודל שתיארנו עד כה):

מחשבה - רגש - פעולה - תוצאה

המודל הזה מתאר בעצם את מה שדיברתי עליו ממש מקודם. המחשבות שנעלה בראשנו יעוררו רגשות מסוימים שיניעו פעולה מסוימת ומשם יגיעו התוצאות. מודל זה בעצם מצהיר כי אנחנו הופכים להיות מה שאנחנו חושבים עליו.

אך מה שקצת מפוספס בעיני במודל זה, היא העובדה כי לפני המחשבה ישנו עוד גורם בשרשרת שהוא לא לוקח בחשבון והיא השאלה שנשאלה. השאלה שאנו שואלים במודע או שלא במודע תייצר את המחשבה (התשובה) שתייצר את הרגש שייצר את הפעולה שתייצר את התוצאה.

כלומר התוצאות שלנו בחיים הן בעצם תרגום פיזי של התשובות לשאלות שאנחנו שואלים בחיינו. המודל הזה מצהיר כי אנחנו הופכים להיות התשובות לשאלות שלנו.

המודל שאני מדבר עליו הולך כך:

שאלה - מחשבה(תשובה) - רגש - פעולה - תוצאה

מה השאלה בעצם עושה? השאלות שאנו שואלים (אגב, אנחנו שואלים כל פעם רק שאלה אחת לא ניתן לשאול ולענות על כמה שאלות באותו רגע נתון כשם שאי אפשר לחשוב מס' מחשבות שונות במקביל) ממקדות אותנו בדברים מסוימים שבאותו רגע מקבלים צורה של מחשבה (תשובה).

לדוגמה: אם אדם יושב על שפת הים ושואל שאלה כמו: מדוע אני כל כך שמן ולא מושך? נחשו איזה תשובה יקבל? נכון, הוא יקבל תשובה שתסביר לו בדיוק למה הוא שמן ולא מושך. איזה רגש יעלה בעקבות אותה תשובה, איזו פעולה, איזו תוצאה?

אך תארו לכם את אותו האדם, יושב על שפת הים ושואל: מה עושה את החוויה הזו בים כל כך מרגשת בעבורי? או, מה אני יכול לעשות כדי להרגיש טוב עם הגוף שלי? עם המשקל שלי? – נחשו איזה תשובות יקבל לשאלות אלו, איזה רגש יעלה, איזה פעולות ואיזה תוצאות?

אז עד כאן לגבי התובנה שהבטחתי, אני מקווה שזה עורר בכם מס' נקודות למחשבה. אנחנו מבינים כי השאלות שאנו שואלים בכל רגע נתון משפיעות ישירות על התוצאות שלנו בתחומי חיינו השונים. אם נסכם את התובנה הזו במשפט: אנחנו הופכים להיות התשובות לשאלות שאנו שואלים בחיים.

ועכשיו לכלי העוצמתי והפרקטי שהבטחתי.

ראשית, עליכם להבין כי ביכולתכם להיות מודעים בכל רגע לשאלות שאתם שואלים. בכל מחשבה שעולה, בדקו מה הייתה השאלה ששאלתם. אמצו את ההרגל של מודעות לשאילת השאלות המקדמות לעומת המעכבות (דוגמת שאלות כגון: איך זה כן יעבוד? לעומת למה זה לא יעבוד? מה אני אוהב באדם הזה? לעומת מה הכי מעצבן באדם הזה?)

שנית, אמצו את ההרגל של שאילת שאלות עוצמה בכל יום. ערכו רשימת שאלות מקדמות וחיוביות שיעוררו תשובות מנצחות לחייכם. שאלות כמו: מהו הדבר הנפלא ביותר שיכול לקרות לי היום? מה הדבר שאני הולך לעשות היום על בכדי להתקדם עוד צעד לעבר מטרותיי? מה אני הכי אוהב/מעריך/ בבן הזוג שלי? על מה אני מכיר ומוקיר תודה היום?

האם אתם יכולים לתאר לעצמכם איזה תוצאות מגיעות בסופו של דבר לאדם ששואל שאלות כאלו? האם אתם מבינים כיצד הכלי הזה יכול לשרת אתכם כבר עכשיו?

דוגמאות לשאלות מקדמות לעומת שאלות מעכבות:

אל תשאל (שאלות מעכבות)

שאל (שאלות מקדמות)

למה זה לא מצליח לי?

איך אני אגרום לזה להצליח?

מה המחיר שאשלם אם אצור את השינוי?

מה המחיר שאשלם אם לא אצור את השינוי?

מה אני לא אוהב או מעצבן אותי בו/בה?

מה אני אוהב או מעריך בו/בה?

למה אי אפשר? למה זה לא יעבוד?

למה זה חייב לעבוד? (חזון)

הערה קטנה לסיום:

ישנה מערכת הפעלה הפועלת בתוכנו ונקראת פרדיגמה. כתבתי עליה מאמר שניתן לקרוא אותו בקישור שאצרף בהמשך. הפרדיגמה היא למעשה הבסיס עליו נוצרות השאלות שאנחנו שואלים. באמצעות המודעות שלנו לשאילת השאלות בחיינו, נוכל לזהות ביתר קלות את הפרדיגמה שמייצרת אותן. מומלץ מאוד לקרוא את המאמר על הפרדיגמות על מנת שתוכלו לקשר את כל התהליך הזה יחד.

לקריאת המאמר הכר את הפרדיגמה – ערכת הנושא שלך

בהצלחה!!!


רז אוחנה – מאמן אישי ומנחה קבוצות להתפתחות והעצמה אישית ועסקית

נמלה – אימון אישי ועסקי

אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום שישי, 9 ביולי 2010

חיים ומוות ביד הלשון - עוצמתן של מילים

רובנו לא מודעים לעוצמתן של המילים בהן אנחנו משתמשים במהלך שיחותינו היומיומית. אנו משתמשים בהמון דימויים, מטאפורות ומושגים. אנו מתנסחים בדרכים מסוימות ומשגרים מילים, מילים ועוד מילים לאוויר. המילים שאנו מוציאים מפינו, המושגים, טון הדיבור שלנו, השפה שלנו, המטאפורות שלנו, הן כולם רבי עוצמה! אנחנו לא מודעים לכך ולכן כאשר אנחנו לא מנצלים את העוצמה הזאת ליצירה, היא באופן אוטומאטי עלולה להיות מכוונת להריסה.

אחת הדרכים להסביר את עניין עוצמתן של המילים היא דרך המטאפורות שאנו משתמשים בהן.

מהי המטאפורה?

על פי הויקיפדיה, מטאפורה היא תחבולה לשונית שנעשה בה שימוש על מנת להאיר מושג אחד בתכונותיו של מושג אחר. מקור המונח הוא מהמילה היוונית Meta שפירושה העברה או שינוי עם המילה pherein שפירושה לסחוב או לשאת. למעשה, באמצעות מטאפורה אנחנו יכולים ל"השאיל" תכונות של דבר מסוים מתחום מסוים ול"הלבישו" על דבר אחר מתחום אחר. השימוש שלנו במטאפורות הוא כל כך נפוץ שלמעשה, אנחנו משתמשים בהן כמעט בכל פעם שאנחנו מדברים!

להלן מס' דוגמאות למטאפורות נפוצות:

· "למה אתה מביט בי בעיני עגל?"

· "אתה מתוק!"

· "החיים הם מתנה"

· "החיים הם מלחמה!"

· "רגלי ההר"

· "מה קורה בובה?"

ניתן לחשוב על אינספור דוגמאות למטאפורות השגורות בשפתנו היומיומית, אך לצורך הדוגמה אני מאמין שהמושג ברור.

אז איך בעצם מטאפורות משפיעות על חיינו?

שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

1. החיים הם כמו....

2. זוגיות היא כמו....

3. בריאות זה כמו....

4. אהבה זה כמו....

5. אישה/גבר זה כמו...

לכל אחד ואחת מאיתנו עשויות להיות מטאפורות שונות לכל אחת מהשאלות הללו. מה שזה אומר בעצם, זה שלכל אחד תפיסה שונה לגבי אותו המושג. אדם שיאמר שהחיים זה מתנה, וודאי רואה אחרת את הדברים מאשר אדם שיאמר שהחיים זה שדה קרב. כאשר המטאפורות נאמרות בצורה קבועה וחוזרת, הן מוטמעות בתת המודע שלנו ומכאן הן משפיעות על הדרך בה אנחנו חושבים, מרגישים, פועלים ומשיגים תוצאות. חישבו מה כל תשובה מסמלת. נניח שאדם אומר שהחיים זה כמו שדה קרב. מה זה שדה קרב? מה זה אומר? למה זזה מקשר אותו? פצועים, הרוגים, פחד, דם, אויבים וכו. איך לדעתכם זה משפיע על הדרך בה הוא חושב, מרגיש ופועל? כעת, דמיינו את האדם שאומר כי החיים הם מתנה. מה זה אומר? למה זה מקשר אותנו? אהבה, שותפות, נתינה, תודה. הרעיון הוא להבין שאנו יכולים לשנות את המטאפורות שאנו משתמשים בהן לכאלו שטומנות בחובן משמעות טובה, נעימה ומקדמת. אין לכם מושג עד כמה זה ישפיע על מהלך חייכם!

האם אתם נוהגים לומר: "אני מת/ה עלייך?" או "אני חולה עלייך?" – זה מסוג הדברים שאני מדבר עליהם! שימו לב, אתם רוצים לבטא אהבה אך מכניסים באותו המשפט מוות וחולי. (זכרו שתת המודע שלכם קולט את הרעיון הבא" אני חולה, אני מת"). ולמה? כי ככה התרגלנו ,אבל, הרגלים אפשר לשנות!

דבר נוסף בהקשר זה, חישבו על הילדים שלכם, איזה מטאפורות הייתם רוצים שהם יקבלו מכם? שימו לב כי רוב המטאפורות שאתם משתמשים בהן היום הם לא שלכם...

אז אנחנו מסכמים שבהקשר של המטאפורות, מתחילים להיות מודעים ולשנות למטאפורות נעימות, מקדמות וחיוביות.

עניין נוסף הקשור לעוצמתן של המילים טמון במילה לא. חשבו על כך. גם מול בני זוגנו, מול ילדינו, בעבודה ובכלל בכל מערכת יחסים שלנו, התרגלנו להגיד לאנשים מה לא לעשות ולא מה כן לעשות (התבלבלתם?)

תרגיל:

חישבו על איזה צבע שבא לכם, רק אל תחשבו על צבע כחול, לא לחשוב על צבע כחול, בשום אופן לא על כחול!

על איזה צבע חשבתם? אי אפשר שלא לחשוב על כחול!

זה בדיוק העניין, כאשר אנחנו אומרים מה לא לעשות, מה שנקלט לתוך תת המודע שלנו זו הפעולה בערך מוחלט. כלומר, אם אני אומר לילדי: "אל תכבה את הטלוויזיה", הדבר שמתיישב לו בראש זה: "תכבה את הטלוויזיה". אני מציע שמעתה אומר לו: "אולי תיגש להרכיב פאזל בחדר?" – שימו לב, אנחנו משנים גישה. במקום להגיד מה לא ולהשאיר זאת פתוח באוויר, אני אומר מה כן ומציע פיתרון. עברתי מהתמקדות בבעיה להתמקדות בפתרון!

גם בעניין זה, נסחו משפטים על דרך החיוב, גם אם יצא לכם כבר לא, ניתן לתקן את המשפט – אתם תראו עד כמה הדברים הקטנים הללו משמעותיים!!!

לסיכום,

היו מודעים! העלו את רמת המודעות לשפה שלכם, למילים שיוצאות מפיכם. מילים יכולות לבנות עולמות ולהרוס באותה העוצמה. המילים הן כוח עצום, השתמשו בו בחכמה!


בהצלחה!!!

רז אוחנה – מאמן אישי ומנחה קבוצות להתפתחות והעצמה אישית ועסקית

נמלה – אימון אישי ועסקי

אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום חמישי, 1 ביולי 2010

של מי השורה הזאת לעזאזל?!?!

לפני מספר שנים שודרה תכנית טלוויזיה שהייתה אהובה עליי במיוחד. רובכם וודאי מכירים אותה, התכנית נקראה: של מי השורה הזאת לעזאזל?
נשמע מוכר? זוכרים? התכנית הייתה בהנחייתו של שלמה בראבא והיא הייתה בעצם מעין תכנית אלתורים קומית, שכללה צוות שחקנים שהיו אמורים לאלתר בשידור חי ולשחק כל מיני מצבים שאליהם נקלעו. המנחה תאר בפניהם סיטואציה מסוימת, הקהל הוסיף כל מיני "תוספות" משלו והשחקנים היו אמורים לשחק תוך כדי שהם מקפידים על מילוי ההוראות שקיבלו.
הנה דוגמה: המנחה מזמין אליו שני שחקנים ואומר להם שעליהם לנהל דו-שיח בנושא מסוים (בדר"כ הוא היה שואל את הקהל על איזה נושא הוא רוצה שידברו) וכמו כן היה אומר להם שכללי השיחה ביניהם הם שהם חייבים לדבר בשאלות בלבד, כלומר, כל משפט שיוצא מפיהם של השחקנים חייב להיות שאלה(נסו את זה בבית), או למשל שהם חייבים להתחיל כל משפט לפי אותיות האלף בית. אני חייב להודות שהסיטואציות היו מצחיקות אותי עד דמעות! המצבים שהשחקנים המוכשרים האלו הגיעו אליהם פשוט גרמו לי להשתין במכנסיים(באמת...)! המשחק התנהל כך שכאשר שחקן "נכשל" הוא התיישב בצד ומיד שחקן אחר החליף אותו בהמשך השיחה. זוהי רק דוגמה קטנה להמחשה של סוג המשימות שקיבלו צוות השחקנים.

אז למה אני מדבר אתכם על זה?

קראו שוב את כותרת המאמר. איך זה מתחבר לחיים שלנו? כמה פעמים אנו מוצאים את עצמנו כאילו אנחנו אותם השחקנים שמסביב כולם אומרים לנו איך לפעול, מה להגיד, איך לחשוב ואפילו מה להרגיש? כמה פעמים אנחנו מעין בובות על חוט של מישהו והמטרה שלנו היא לעמוד במה שהוא הכין לנו הפעם.
האם אתם מצליחים לעשות את החיבור? אמנם בטלוויזיה זה מצחיק מאוד, אך בחיים שלנו, זה די עצוב...
אחת הסיבות לכך שאני הייתי מתוסכל וממורמר בחיי הייתה העובדה שניסיתי כל הזמן לשחק את המשחק שמישהו אחר ביקש ממני לשחק. במילים אחרות, ניסיתי כל הזמן לרצות את מי שמסביבי על מנת שאוכל לקבל את ה"סיפוק" שלי מעצמי. אנחנו כולנו מכירים את התופעה: ללמוד מה שאתה לא אוהב, לגור היכן שאתה לא רוצה, לעשות מה שצריך כי ככה זה מקובל ולא את מה שאתה באמת רוצה וכו'...מבינים את האבסורד? אנחנו מנסים לקבל תוקף למי אנחנו ומה אנחנו שווים באמצעות הסביבה שלנו. אגב, מחקרית ידוע היום כי אנשים שלא בטוחים בעצמם יחפשו תוקף למעשיהם בסביבה בה הם חיים. כתוצאה מכך, אנו עסוקים בריצוי מתמיד על מנת שנוכל לקבל את אותו ה"סיפוק" והכיוון, אך מה אנחנו בעצם יוצרים? סביבה שלמה שרק עסוקה בריצוי הדדי!!!
אני תמיד נוהג לומר כי מי שעוסק בריצוי לא מסב נזק רק לעצמו אלא גם למי שהוא מרצה. מכיוון שכולנו מתנהלים דרך מערכות יחסים שונות, נסו לתאר מה יקרה בזוגיות שבה אחד הצדדים עסוק בריצוי מתמיד של הצד השני? מה יקרה בסופו של דבר במערכת יחסים שבה אחד ההורים עסוק בריצוי של ילדיו? כאשר אנחנו רוצים להעצים את מערכת היחסים בה אנחנו נמצאים, עלינו להתמקד במערכת היחסים הזו כ"יישות" בפני עצמה ולא בעצמנו. לאן אנחנו רוצים שהיא תגיע? מה אנחנו רוצים לתת ולקבל ממנה? מתוך התנהלות וחשיבה משותפת על מערכת היחסים שלנו נוכל להגיע ממקום של ריצוי למקום של נתינה אמיתית. שימו לב לשינוי בגישה: המיקוד הוא במערכת היחסים ולא בי או בבן זוגי!

לסיכום,
בטלוויזיה זה תמיד מצחיק לראות שחקנים שעושים היטב את עבודתם, בחיים זה פשוט לא עובד!!!

בהצלחה גדולה ממני!!!

רז

יום חמישי, 24 ביוני 2010

הכר את הפרדיגמה - ערכת הנושא שלך

פנים רבות לה, היא בלתי נראית ורובנו לא מודעים כלל לקיומה, היא מנהלת את חיינו, היא מנהלת אותנו – הכירו את הפרדיגמה.

מהי הפרדיגמה?

מקור המילה פרדיגמה הוא מיוונית ופירושה הוא תבנית או מתכונת. היום, השימוש הרווח למילה פרדיגמה הוא במונחים של תפיסה, תיאוריה, מודל או דרך התייחסות. כלומר, הפרדיגמה היא תבנית החשיבה של האדם שדרכה הוא תופס , מבין ונותן פרשנות למציאות הקיימת בה הוא חי. למעשה, דרך הפרדיגמה האדם לא רואה את הדברים כמו שהם אלא כמו שהוא!

קיומן של הפרדיגמות מסביר היטב מדוע במצבים מסוימים אנשים שונים רואים, מפרשים ומתנהגים באופן שונה. פשוט כל אחד תופס את המציאות באופן שונה בהתאם לעולם הפרדיגמות שלו.

רוב בני האדם אינם מודעים כלל לקיומן של אותן פרדיגמות שלמעשה מנהלות את חייהם. האדם שאינו מודע לקיום הפרדיגמה, מניח כי הדרך בה הוא תופס את המציאות זו האמת וכי מי שאינו רואה את הדברים ומפרש אותם כמוהו – טועה.

מכיוון שאנחנו מרגישים ופועלים בהתאם למה שאנחנו חושבים, אנו יכולים להבין כי למעשה הפרדיגמות שלנו מכתיבות לנו ומנהלות לנו את חיינו.

עד כאן הגדרת והבהרת המשמעות של הפרדיגמה. כעת, בואו נגדיר מושג נוסף, לגמרי מתחום אחר, לגמרי בהקשר אחר (כרגע בהקשר אחר, מייד נחבר את המושג הזה לענייננו). בואו נבין מהי ערכת נושא.

מהי ערכת נושא?

בעולם המתקדם של ימינו, ישנם שני מכשירים טכנולוגיים ופורצי דרך, שאין כמעט אדם שאינו משתמש בהם בצורה כזו או אחרת. למעשה, רובנו הגדול לא יכול היום להתקיים בלעדיהם ולתפקד כמו שצריך. אני מדבר על המחשב שלנו ועל המכשיר הסלולארי שלנו. כמעט כולם, בכל הגילאים ובכל התפקידים משתמשים במכשירים אלו בצורה כזו או אחרת. אחד הדברים המשותפים לשני מכשירים היא העובדה שבשניהם קיימת מערכת הפעלה מסוימת שמפעילה אותם ומשמשת כמקשר בין המשתמש לבין ביצועי המכשיר בפועל. בהגדרה היבשה שלה, מערכת הפעלה היא תוכנה המגשרת בין המשתמש, החומרה ויישומי התוכנה. זו התוכנה הראשונה שעולה עם הדלקת המחשב או המכשיר הסלולארי והיא זו המאפשרת לו לפעול. כלומר, המערכת מאפשרת למשתמש במכשירים להשתמש בתכונותיו השונות ולהפיק מהן תועלת.

דבר נוסף שקיים בכל מכשיר כזה נקרא ערכת נושא. ערכת הנושא של המכשיר היא ערכה של מאפיינים מסוימים שהמשתמש יכול לבחור בה והיא מכילה בתוכה מס' הגדרות שנקבעו מראש ע"י יצרניות המכשירים כגון: סוג צלצול (במכשיר הסלולארי), צלילים מסוימים, צבע ותמונת רקע, צורה וגודל גופן, אייקונים, יישומים שונים ועוד... כלומר, ערכת הנושא "מתלבשת" על מערכת ההפעלה ומייצרת באופן אוטומאטי הגדרות ששייכות לה (אם אינכם מבינים על מה אני מדבר, היכנסו להגדרות המחשב או המכשיר הסלולארי שברשותכם ותראו שישנה אופציה לבחור ערכת נושא. החליפו בין הערכות השונות ותראו מה קורה במכשיר). היתרון של ערכת נושא הוא בנוחות שלה. כלומר, כאשר אנחנו טוענים למכשיר ערכת נושא, היא מעדכנת במכשיר את כל ההגדרות הספציפיות שלה לסוג הצלצול, צבע, רקעים וכו'. החיסרון של ערכת הנושא הוא בכך שהיא מגיעה כתוצר מוגמר ויכולה להכיל צלצול שאנו אוהבים אך צבע רקע אות תמונת רקע שאיננו אוהבים. ומה ניתן לעשות במקרה זה? פשוט להגדיר באופן ידני את מה שמתאים לנו ומה שלא מתאים לנו.

אז איך קשורים שני מושגים אלו, הפרדיגמה וערכת הנושא? ובכן, הם אינם קשורים, אך הם בהחלט פועלים בצורה דומה ומזכירים אחד את השני.

כל פרדיגמה שאנחנו מחזיקים בראש, היא בעצם כמו ערכת נושא. כל פרדיגמה שלנו מכילה בתוכה המון "יישומים" שייחודיים לה ומאפיינים אותה. כאשר אנחנו "טוענים" למוח שלנו פרדיגמה מסוימת, היא כבר מגיעה עם כל המרכיבים שלה ובהתאם להם היא בוחנת, סוקרת, נותנת פרשנות ומגיבה למציאות. התגובה של הפרדיגמה היא בעצם הרגשות שהיא מייצרת באדם המחזיק בה ובעקבותיהם הפעולות שהוא מבצע.

אם הסתבכתם עד עכשיו, בואו נבחן מס' דוגמאות למס' סוגי פרדיגמות:

1. פרדיגמת ה"אתה" – אדם שמחזיק בפרדיגמת ה"אתה" הוא אדם שתולה את חייו ואת התוצאות של חייו באדם אחר (בהורים, בבן זוג, באח, בחבר/ה וכו'). אדם שמחזיק בפרדיגמת ה"אתה" יראה את הדברים, יבחן אותם ויפרש אותם דרך התפיסה שמישהו אחראי לחיי. אדם זה נוטה להאשים אחרים, לא לוקח אחריות, נפגע מדברי האחר ומשליך את מה שאומרים לו על עצמו, אדם זה מאופיין בחוסר מודעות עצמית וחוסר ביטחון בעצמו. נסו לדמיין מה מרגיש אדם כזה, איך הוא פועל, איך הוא מגיב לדברים, מהי השקפת עולמו?

2. פרדיגמת ה"אני" - אדם שמחזיק בפרדיגמת ה"אני" הוא אדם שתולה את חייו ואת התוצאות של חייו רק בעצמו. אדם שמחזיק בפרדיגמת ה"אני" יראה את הדברים, יבחן אותם ויפרש אותם דרך התפיסה של אדם עצמאי, שלא משאיר מקום לדעות של אחרים, לא מוכן לקבל גישות אחרות שהוא איננו מסכים איתן. אדם זה נוטה לעשות את הדברים לבד ובדרך שלו, לא לוקח שותפים בדרך ונוטה לעתים אף לזלזל באנשים שינם חושבים כמוהו. נסו לדמיין מה מרגיש אדם כזה, איך הוא פועל, איך הוא מגיב לדברים, מהי השקפת עולמו?

אלו הן רק שתי דוגמאות מני רבות שניתן לתת בכל הקשור לעניין הפרדיגמה. הרעיון של הפרדיגמה הוא שהיא קיימת בהמון צורות ומכילה המון מאפיינים אך המשותף לכל הצורות של הפרדיגמות הוא שהן מכילות (כל אחת לפי הנושא שלה) תהליך מובנה של תפיסה, הבנה ופירוש לדברים.

ומה אנחנו יכולים לעשות?

· עלינו להיות מודעים לקיומה של הפרדיגמה שמנהלת אותנו ממש ברגעים אלו. מהם המאפיינים שלה? איך אני תופס את הדברים? איך אני נוטה לפרש אותם? מה אני מרגיש בעקבות זה? איך אני מגיב בעקבות זה? עשו זאת ללא שיפוטיות וללא ביקורתיות, פשוט צפו בתהליך האוטומאטי שהפרדיגמה מייצרת בראשכם. המודעות לפרדיגמה היא קריטית בהמשך לתהליך.

· כאשר זיהינו את הפרדיגמה ואת הדפוסים שלה, עלינו לבחון האם הדרך בה אני רואה את הדברים היא דרך שמקדמת אותי או מרחיקה אותי ממה שאני באמת רוצה להיות, לעשות או להשיג? – במידה וכן, מצוין! במידה ולא, עלינו לשאול, איזה פרדיגמות וכיצד אני יכול לאמץ פרדיגמות חדשות שכן יקדמו אותי?(שיחות עם אנשים, קריאת ספרים וחומר בנושאים שונים וכו').

· הפנימו את הרעיון שהדרך שבה אתם רואים את הבעיה, היא הבעיה!

לסיכום,

עלינו להיות מודעים לפרדיגמות שיושבות לנו בראש ולקבל עליהן אחריות. עלינו לבדוק מהי אותה פרדיגמה והאם היא משרתת אותנו או מעכבת אותנו. עלינו לגלות פתיחות וקשב רב לדעותיו של האחר ולבחון את הפרדיגמה דרכה הוא חושב, מרגיש ופועל ולהגיב בהתאם לכך.

זכרו: אם אתם לא אוהבים את ערכת הנושא שלכם, אתם יכולים לבחור להחליף אותה או חלק מהיישומים שהיא כוללת!

דבר נוסף,

ברצוני להמליץ לכם על ספר מעולה שעוסק בעניין הפרדיגמות די בהרחבה. שם הספר הוא: "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" (סטיבן קובי, הוצאת אור עם)

בהצלחה!!!

רז אוחנה – מאמן אישי ומנחה קבוצות להתפתחות והעצמה אישית ועסקית

נמלה – אימון אישי ועסקי

אימון אישי | אימון עסקי | נמלה

יום ראשון, 20 ביוני 2010

תזונה נכונה ל... מוח שלך!

בעולם של אפשרויות בלתי מוגבלות, שפע רב והמון פיתויים, חשוב לדעת במה וכיצד אנו מזינים את אחד האיברים החיוניים ביותר להתפתחותנו וצמיחתנו האישית – המוח שלנו!

אז נכנסתם למסעדה ואתם גוועים ברעב. מלצר חייכני מגיש לכם את התפריט ומעוניין להמליץ על מנת היום. אתם מנפנפים אותו בנימוס ומביטים בתפריט. במה לבחור? יש כל כך הרבה מנות שנראות טעימות, חלקן יקרות יותר, חלקן משמינות יותר, במה לעזאזל אני בוחר? ישנם לא מעט שיקולים שאתם עשויים להפעיל בבחירת המנה שתזכה לבקר בקיבתכם. ייתכן גם ואחד השיקולים שלכם בבחירת המנה הוא להקפיד על טיב המזון שייכנס לפיכם בעוד מספר דקות (זאת כמובן בתנאי ואתם מקפידים על תזונה נכונה קרי ללא סוכר, ללא קמח לבן וכו') אך מה שבטוח הוא שתבחרו מנה שתתאים לתקציבכם, תהייה טעימה ומשביעת תיאבון.

אז למה אני משתמש בדוגמה הזאת?

עניין המודעות לתזונה הפיזית שלנו תופס תאוצה בשנים האחרונות יותר ויותר. כולנו שומעים על דיאטות שונות ומגוונות המדברות על טיב המזון שעלינו לאכול, אנחנו שומעים על תעשיית המזון האורגני שמתפתחת בקצב מסחרר, אנו מוקפים תוספי תזונה מכל עבר ואפילו תעשיות הג'אנק פוד מתאימות את עצמן למצב החדש (עאלק...) עם תפריטים יותר בריאים ומזינים (ושוב פעם עאלק...). אין ספק כי יותר ויותר אנשים מודעים היום לחשיבותה של התזונה הפיזית – גופנית הנכונה בחיינו וכי ההקפדה על תזונה נכונה דורשת מאמץ לא קטן בהתחלה, תזונה נכונה דורשת שינוי הרגלים ואף ויתורים (לעיתים כואבים) על הדברים שאנחנו אוהבים ורגילים לאכול. גם אם לא כולם מקפידים עדיין על הרגלי תזונה בריאה ונכונה, רובם הגדול של האנשים מודע לעניין (למה אנחנו לא עושים גם כשאנחנו יודעים מה צריך לעשות? זה במאמר אחר...)

אבל, יחד עם המודעות ההולכת וגדלה לעניין התזונה הפיזית שלנו ישנה נקודה המטרידה אותי באופן אישי עד מאוד. הנקודה היא כי גם מי שמקפיד באופן הדוק ביותר על תזונתו הפיזית וגם מי שפחות לא מודעים (ברובם המכריע) למימד נוסף שבו אנו מתנהלים מעבר למימד הפיזי – גופני. הם אינם מודעים למימד הכל כך חשוב הזה, שלא מקבל את התזונה הראויה לו כבר שנים רבות ומתוך כך הולך ונעשה יותר תשוש, חלש ובלתי משמעותי בחייהם של רוב האנשים. אני מדבר על המימד המנטאלי שלנו, אני מדבר על המוח שלנו, אני מדבר על האופן בו אנחנו חושבים ופועלים. חשיבותו של המימד הזה אף עולה בחשיבותה על התזונה הפיזית – גופנית (אני תמיד מדבר על יצירת איזון בין המימדים השונים בהם אנו מתנהלים – ראו מאמר עיקרון האיזון) ואנשים אינם מבינים זאת.

אתם מבינים, המציאות שלנו היא פרי היצירה שלנו ופרי היצירה שלנו מתחיל בחשיבה שלנו ואם לא ניתן למוח שלנו את ה"מזון הנכון והבריא" לו הוא זקוק, איזו חשיבה תהייה לנו ומתוך כך, איזו מציאות ניצור בחיינו?

קראו שוב את הדוגמה בפתיחת המאמר על המסעדה. האם אתם מבצעים את אותו התהליך גם בתזונה המנטאלית שלכם? האם אתם שואלים את עצמכם מה הכנסתי היום למוח שלי? מהו חומר הגלם אותו שלחתי למוחי על מנת שיוכל לייצר איתו חשיבה יוצרת ומקדמת?

שאלו את עצמכם:

  1. כמה שעות ביום אני מקדיש לקריאה? מה אני קורא? (יש הבדל בין קריאת מדורי רכילות בעיתון לבין קריאת ספר טוב) משפט חשוב: " מי שאינו קורא אינו יותר טוב ממי שאינו יודע לקרוא"
  2. כמה שעות ביום אני מקדיש לצפייה בטלביזיה? מה אני רואה? (יש הבדל בין בהייה בתכניות ריאליטי רכילויות למיניהן לבין צפייה בתכנית שיכולה לחדש לי משהו על העולם הזה, על החיים שלי) – משפט חשוב: "הטלוויזיה היא משרת טוב ואדון גרוע"
  3. כמה שעות ביום אני מקדיש לאנשים שאני אוהב? להקשיב להם? לשוחח עימם?
  4. כמה שעות ביום אני מקדיש להיות עם עצמי? להבין את עצמי טוב יותר?
  5. כמה שעות ביום אני יושב מול המחשב? מה אני עושה כשאני מול המחשב? מה זה נותן לי או לא נותן לי?
  6. כמה שעות ביום אני מקדיש לשמיעת וקריאת חדשות? מה זה נותן לי? איך זה מקדם אותי? (על עניין החדשות אני יכול לכתוב מאמר שלם ואף אעשה זאת)

כל אלו ועוד רבות אחרות הן רק דוגמאות למקורות התזונה המנטאליים שלנו.

אל תשאלו את עצמכם רק: "למה לי למלא את הגוף שלי בזבל?", שאלו את עצמכם גם "למה לי למלא את המוח שלי בזבל?"

זכרו: מה שנכנס לנו לראש מנהל בסופו של דבר את הרגשות שלנו, את מערכות היחסים שלנו, את הפעולות שלנו וכמובן כפועל יוצא מכך את התוצאות שלנו!

חוק הצמיחה בחיינו אומר דבר מאוד פשוט: מה שלא צומח – נובל. בחרו בצמיחה, הזינו את הגינה של המחשבות שלכם במזון בריא, אל תתנו לעשבים לגדול שם! העשירו את המוח שלכם במה שבאמת מקדם אתכם ותורם להתפתחותכם האישית, צמצמו את הג'אנק שנכנס לכם לראש!

בהצלחה!!!

רז אוחנה – מאמן אישי ומנחה קבוצות להתפתחות והעצמה אישית ועסקית

נמלה – אימון אישי ועסקי

אימון אישי | אימון עסקי | נמלה